פרשת 'אחרי מות קדושים'
"היסודות לקבלת התורה"
בפרשת השבוע התורה מצווה לשמור על גבולות הקדושה והטהרה, וכעם נבחר לא נחזור על אותם ההנהגות שבהם נהגו עמים אחרים. "כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו וכמעשה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם שמה לא תעשו, ובחוקותיהם לא תלכו". וכן בתחילת פרשת קדושים: "קדושים תהיו כי קדוש אני ה'". מהו העניין של קדושה? במה מתבטאת קדושה זו בחיינו? נקדים ונבהיר:
הגמרא במס' שבת (דף לד.) מביאה את מעשה הגוי אשר בא לפני הלל הזקן וביקשו: "למדני את כל התורה כולה על רגל אחת" והלל השיבו כדרכו בנועם "מה ששנוי לך לחברך לא תעשה". רבי עקיבא אף הגדיל לעשות באמרו: "ואהבת לרעך כמוך" – זה כלל גדול בתורה". ביאור הדברים ניתן להסביר על פי דברי רבי חיים ויטאל זצ"ל שכותב בספרו שערי קדושה (חלק א' שער ב'): כי יסוד היסודות בבניית האדם היא, עבודה ותיקון המידות וכי ה"פגם במידות חמור יותר ממעשה עבירות, וזאת משום שהמידות הן יסוד לקיום המצוות…" – כי גם התורה, מצוותיה וערכיה, הם רק ההכנה לאדם בשביל לתת לו הכלים לתיקון המידות, (תורה = לשון הוראה = ליישר את האדם ולתקן דרכיו), ואהבת הזולת הוא הבסיס והראש בעבודת המידות, וגם החלק הקשה בעבודת המידות.
בתלמוד (מסכת כתובות דף סב ע"ב) מסופר על רבי רחומי – אחד מחכמי התלמוד, אשר הקפידו עליו מן השמים על כך ששנה אחת לא חזר לביתו כהרגלו בערב יום הכיפורים, עקב כך שהוא היה שקוע בלימודו, ודמעת אשתו שהצטערה על כך מאוד, גרמה למותו, על ידי קיר שהתמוטט עליו בעת לימודו.
נמצאים אנו בימים שבין פסח לחג השבועות. בימים אלה נוהגים אנו מנהגי אבלות (לא מתחתנים, לא מסתפרים ולא שומעים מוזיקה), זאת עקב טרגדיה נוראה שקרתה בעם ישראל לפני כ- 1900 שנה, כאשר מתו 24,000 תלמידי רבי עקיבא, תלמידים שכל אחד מהם היה בדרגה של רבי שמעון בר יוחאי ורבי מאיר בעל הנס, ולפי המבואר בגמרא, היה זה "על שלא כבדו זה את זה" – לא פרגנו זה לזה. עד כדי כך? היכן זה כתוב שעל אי פרגון מתים? מה ביאור הדברים?
הביאור הוא, בכיבוד הזולת הוא מיסודות קנייני התורה. המשנה באבות (פרק שישי) מביאה 48 מעלות שבהם נקנית התורה. בניהם דיבוק חברים, ענווה וכו'. אם היה חסר לתלמידי ר"ע יסוד כה חשוב של כיבוד הזולת – לא זו התורה שנמסרה למשה רבנו בהר סיני – וחסר בבסיס של בן העלייה דבר מאוד יסודי ומהותי, עד כדי כך שמוטב שלא יחיו חיי תורה כזאת שהיא מנוגדת לאמת שבתורה. (כמובן הכול היה לפי דרגתם העצומה שאין לנו מושג בהם, אך תורה היא וללמוד אותה אנו צריכים. וחז"ל גילו לנו את הסיבה למותם ע"מ שנתעורר ונלמד מהם).
רבנו הרמב"ן אף הוסיף על הגדרת הקדושה מושג חדש: "קדש עצמך במותר לך" – שגם מה שמותר לך ע"פ התורה יש לך להעמיד לעצמך סייגים וגדרים של מידת צניעות, טהרה וקדושה, כדי שתוכל להיכנס לקטגוריה זו של בני עליה, שעליהם אמר רבי שמעון בר יוחאי "ראיתי בני עליה והינם מועטים" (סוכה מה). כי מותר לך לאכול, להתחתן… אך דע את הגבולות, וצריך לדעת איך וכמה.
לכן, קוראים אנו את פרקי אבות אחרי בין חג הפסח לשבועות, ללמדך כי קבלת התורה בחג השבועות הינו רק לאחר העבודה וההפנמה ליסודות שפרקי אבות מלמדת אותנו, ולא קיום מצוות גרידא כמצוות אנשים מלומדה, שהרי העיקר חסר מן הספר.
ללמדך, כי התורה אינה רק ספר מצוות וחוקים, כי אם מקנה לנו ערכים נעלים לצמיחה רוחנית, (כל אחד לפי דרגתו), והמצוות וחוקי התורה הם התוצאה, אך הבסיס לעליה רוחנית היא ביסודות שהתורה מקנה אותם. לפי רבי עקיבא יסוד התורה כולה היא מצוות "ואהבת לרעך כמוך – זה כלל גדול בתורה". אם תעבוד על עצמך במידה יסודית זו בשלמות כי אז תמצא בה את כל מצוות התורה הגלומים בה.
הרב יצחק גאגולה הי"ו מרחובות
