פרשת 'תזריע'
בפרשת שמיני אשר קראנו שבת שעברה סימנו בנושא של דיני בהמות טמאות שרצים ורמשים, האסורים לנו באכילה ופרשת 'תזריע' מתחילה בדיני טומאת אישה היולדת זכר או נקבה.
סמיכות זו של פרשיות התורה באה ללמדנו,בדרך הרמז עד כמה עלינו להיזהר במאכלים הבאים לפינו,שאם אנו מזלזלים בכשרות המאכלים שאנו אוכלים ומתגאלים במאכלים אסורים עלולים אנו לגרום לכך שהילדים הנולדים לנו יהיו חס וחלילה פגומים בגוף ובנפש.
זהו הקשר שיש בין סיום פרשת שמיני לתחילת פרשת תזריע, כך מסכם הרמב"ן (רבי משה בן נחמן). נשים לב כי ההלכות הקשורות ליצירת החיה והעוף שהייתה ביום החמישי לבריאת העולם לבין בריאת האדם שהייתה ביום השישי,כך ההלכות הקשורות באכילה של עוף ובהמה התורה הקדימה להלכות הטומאה והטהרה של האדם כפי שמופיע בפרשת שמיני ובפרשת תזריע. שנינו במדרש ויקרא רבה : אמר רבי שמלאי 'כשם שיצירתו של אדם אחר בהמה חיה ועוף (במעשה בראשית) כך תורתו אחר בהמה חיה ועוף.
רבי משה סופר בעל 'החתם סופר' אומר: האדם הוא בלא ספק בחיר היצירה ונזכר הבריאה ככתוב: 'ותחסרהו מעט מאלוקים' (תהילים ח-ו) וכיוון שכך הדבר קיימת סכנה שהאדם ידמה בליבו שהוא שליט כל יכול על עולמו ומלואו ומותר לו לפרוץ כל הגדרים והסייגים שעשה לו הבורא ולהתנשא ולהתגאות ולהגיד אדמה לעליון,אהיה דומה להקב"ה.משום כך הקדימה התורה בספר 'ויקרא' דיני בהמה לפני דיני אדם,כדי ללמדנו כלל גדול בחיים: הצדיקים והישרים עולים אומנם במדרגה אפילו על מלאכי עליון ואיש צדיק ועילי יכול לבא אורח חייו מדרגות גבוהות ביותר כנגד זה המצורעים והטמאים שהושחתו והזדהמו ע"י חטאים ועוונות, נחותי דרגה הם ופחותים גם מבהמות וחיות,וטומאתם חמורה יותר מטומאות שאר בעלי חיים. לדוגמא: הבהמה לא מטמאת את האדם בחייו,אלא נבלת בהמה טמאה מטמאה רק במגע ובמשא, אבל אדם מת מטמא גם באהל.
יוצא מכך שהאדם הוא יצור קוטבי,קיצוני,מצד אחד הוא מסוגל לעלות מעלה מעלה ע"י כוחות הבריאה הטבועים בו,אך מצד שני אין מניעה בעדו מלרדת עד לעומקי שאול תחתיות,שכל באיה לא ישובון.
לכן הדבר מלמד אותנו קודם כל להיות בן אדם, כמו שנאמר 'דרך ארץ קדמה לתורה', ויחד עם זאת ללמוד את התורה אשר נותנת לנו את הכלים להיות בן אדם ולהתנהג בצורה מכובדת ומתורבתת, מכיוון שזה לא שווה שאדם יודע תורה,אבל לא מקיים אותה, ובוודאי לא בפני הציבור כלומר בפרהסיה.
עלינו לתת דוגמא אישית לילדינו לתלמידנו, ולציבור השומעים את תלמידי החכמים ורבני הקהילה.
לא פחות מכך ההורים צריכים לתת דוגמא לילדים שלנו כדי שיהיה לנו המשך דור מתוקן ומחונך על דרכי התורה והיראה.
חכם אהרון מור הי"ו מאשדוד