פרשת 'מטות מסעי'
מעשה אבות סימן לבנים
'אתה בחרתנו מכל העמים אהבת אותנו ורצית בנו ורוממתנו מכל הלשונות'. ידוע הדבר ומפורסם הענין של יסוד הבריאה בכלל ויצירת האדם בפרט בכדי שיקבלו ויקיימו את התורה והמצוות, והעם הנבחר לקבל את התורה מכל האומות אלו 'עם ישראל' שנא' 'ולקחתי אתכם לי לעם' 'והייתי לכם לאלוקים' וגו' ואין לקיחה זו אלא התורה שנא' 'כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו' וכו'.
מה הסיבה עיקרית לבחירה זו שבחר בנו ה' להיות עם מקבלי התורה?
דבר זה גילה הקב"ה בכבודו ובעצמו בפר' 'וירא' 'כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט' וגו'.
ביאור הדברים: הקב"ה בוחר באברהם מזרעו יותר מכל צדיקים שהיו מסיבה אחת 'ההמשכיות' להעביר ולחנכם את דור ההמשך וכן מדור לדור לאהבת ה' ולקיום התורה ומצוות. וכדי לחזק את הדבר מובא במדרש כשעלה משה למרום ביקש הקב"ה ממשה רבינו ערבים לתורה. אמר משה 'האבות הקדושים' יהיו ערבים, אמר לו הקב"ה הם לא ערבים טובים ומשה מציע את האמהות או אותו עצמו ואהרן אחיו, והקב"ה דוחה את כל ההצעות אומר משה רבינו לקב"ה 'הילדים' יהיו ערבים, אמר הקב"ה אלו ערבים טובים לתורה. כדי שהתורה תהיה מתקיימת צריכים גדיים כי אם אין גדיים אין תיישים.
שוב רואים את היסוד שקיום העולם תלוי בהמשכיות שהוא חנוך דור הבא.
'החינוך' הוא נושא שמורכב מכמה יסודות שאחד מהם מובא בפרשה שלנו פר' מטות. בני גד ובני ראובן וחצי שבט המנשה נגשים למשה רבינו ומבקשים להישאר מעבר הירדן מהסיבה שהקב"ה בירך אותם בצאן ובקר לרוב והמקום בעבר הירדן טוב הוא למרעה וכו' התגובה הראשונית של משה רבינו היתה שזו השתמטות ואי רצון לכניסה לארץ ישראל והתוצאה תהיה שיכניסו שוב מורך לב ואי רצון לכלל ישראל להיכנס לארץ ישראל וכן עונים לו בני גד וראובן בזה הלשון 'ויגשו אליו ויאמרו גדרות צאן נבנה למקננו פה וערים לטפנו'. 'ואנחנו נחלץ חושים לפני בני ישראל עד אשר הביאכם אל מקומם' וגו' ומשה מקבל דבריהם ומתנה עמם שאם כך יעשו אז יוכלו ליישם את מה שאמרו בזה הלשון 'בנו לכם ערים לטפכם, וגדרות לצאנכם' וגו' מדוע היפך משה רבינו את נוסח בקשתם הם אמרו 'גדרות צאן נבנה למקננו' ואח"כ 'ערים לטפינו' ומשה היפך את הענין קודם 'בנו לכם ערים לטפכם' ואח"כ גדרות לצאנכם' .
התשובה לדבר משה רבינו מלמד אותנו כאן יסוד גדול מאוד בחינוך והיא שמערכת החיים לכמה דברים ועניינם בכדי להתקיים כגון: פרנסה, בריאות וכו' וכן בתחום הרוחני, תורה, מצוות, חינוך הבנים ועוד. וזו הייתה כוונת בני גד וראובן שהם ידאגו תחילה לצרכים ההכרחיים ביותר לבני ביתם ולאחר מכן יצאו הילדים לכבוש את ארץ ישראל, אבל משה רבינו ע"ה מתקן אותם בסדר שאתם מציגים את הדברים הקדמתם את הצרכים הגשמיים קודם העיקר והיא הצרכים הרוחניים הגם שצריכים ואין קיום ללא הפרנסה וכו' מ"מ העיקר זה חיי תורה וקיום המצוות 'ועמלינו אלו הבנים' וכאן ההדגשה והדאגה הראשונית על החומר והגשמיות קודם דאגתם, קיום תורה ומצוות מסדירה עדיפות ראשונה בבני הבית ובילדים בפרט, לכן הסדר הנכון הוא כך 'בנו לכם ערים לטפכם' בראש מעיינינו הם הבנים 'מקום לימודם', 'הסביבה המתאימה', הצרכים הרוחניים הנדרשים כדי להצליח לחנך אותם לאהבת התורה ויר"ש טהורה. ולאחר מכן לדאוג לצורכי הגוף וכו', 'וגדרות לצאנכם' .
כל בית בישראל שמתמודד עם המושג 'חינוך הבנים' צריך לדעת את היסוד הזה הילדים, 'צאן קדושים' יש בהם קליטה ורגישות יתר לדעת מה הם סדר העדפות בבית מה מחשבים לפני מה, ממה מתרגשים יותר ועל מה מצטערים ומודאגים יותר, בית שרוב דאגתו וההדגשה בבית ללימוד התורה וכמה צער אם לא זכינו באותו יום לאחר העבודה ללמוד בשיעור, גם ח"ו פעם הפסידו תפילה במנין משדרים צער עמוק דאגה מתמדת 'לעשיית חסד' ועוד כהנה וכהנה ובפרט אם ילד כושל בדבר רוחני הנ"ל מראים לו בבית כמה הפסד זה וכמה צער יש להם מזה, כזה בית מחדיר אהבת ה' רגישות ועדיפות לקיום תורה ומצוות, אבל בית שהדגש והדאגה המתמדת זה הפרנסה, ההנאות הארוחות והמאכלים וכו' כהנה וכהנה דוגמאות הגם שמתפללים וגם לומדים אבל עניינם אלו לא מודגשים ביתר שאת וביתר עוז כמו הראשונים ובפרט על אובדן חיי גשמיות הפסד ממון שמראים שחרב עליהם עולם משא"כ ברוחניות החינוך בבית הזה הוא להעדיף 'את גדרות הצאן' על 'ערים לטפינו' .
כולנו תפילה שנזכה להשריש 'בעמלינו אלו הבנים' אהבת תורה ויראת שמים טהורה ואמיתית להאיר את הפנימיות להיות נר תמיד לפני ה' ובזכות עמלה של תורה נזכה לביאת גואל צדק וימים אל ויהפוך לנו ה' לששון לשמחה לישועה ולנחמה בבנין בית תפארתינו במהרה בימינו אמן.
הרב יעקב טטרואשוילי הי"ו מבאר יעקב
