שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'כי תשא'

שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'כי תשא'

פרשת כי תשא

פרשתנו מתארת את מסירת לוחות הברית למשה: "וַיִּתֵּן אֶל מֹשֶׁה כְּכַלֹּתוֹ לְדַבֵּר אִתּוֹ בְּהַר סִינַי שְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת". המילה "כְּכַלֹּתוֹ" נכתבה בכתיב חסר (בלי ו'), ויש כאן רמז שהתורה הייתה בבחינת כלה. רש"י מביא על כך שני פירושים: "שנמסרה לו תורה במתנה ככלה לחתן, שלא היה יכול ללמוד כולה בזמן מועט כזה; דבר אחר: מה כלה מתקשטת בכ"ד קישוטין, הן האמורים בספר ישעיה, אף תלמיד חכם צריך להיות בקי בכ"ד ספרים".
בפירוש הראשון רש"י משנה מדברי הגמרא. שם נאמר ש"בתחילה היה משה למֵד תורה ומשכחהּ, עד שניתנה לו במתנה", ואילו רש"י אינו מזכיר זאת. כמו-כן יש להבין מה הנחיצות בדימוי החתן והכלה, לכאורה דיי להשוות את התורה למתנה. ועוד, על-פי רוב רש"י מסתפק בפירוש אחד, אלא אם כן אין הוא בהיר לגמרי. למה הוא נזקק כאן לשני פירושים?
אלא רש"י השמיט את שכחת דברי התורה של משה מפני שפירושו מיועד ל'בן חמש למקרא', שכבר למד בעבר שמשה רבנו זכר דברים שנאמרו לו זמן רב קודם לכן – בשליחותו במדיין לשחרר את בני ישראל, בהקשר של דיני קרבן פסח ודיני ירידת המן. לכן הפירוש שמשה שכח את תלמודו אינו מתיישב על-פי הפשט. כמו-כן לא דיי להמשיל את התורה למתנה סתם, מפני שכאן אין הכוונה למתנה רגילה. כלה הנמסרת לחתן מטרתה ליצור משפחה בישראל ולמלא את הציווי "פרו ורבו ומִלאו את הארץ". אמנם התכלית הזאת אינה מתרחשת מיד, אך כבר ברגע כניסתה לחופה נמסרת הכלה לחתן לצורך המטרה הזאת.

בזמן החופה נוצר הקניין שיש בו כל הפרטים שיבואו לידי ביטוי בשנים הבאות: "דור ישרים יבורך", "זרע בירך ה'", בנים ובני בנים העוסקים בתורה ובמצוות. בדרך זו נמסרה התורה למשה. אמנם ההתחלה כרוכה בהשקעה וביגיעה, כמו הקמת בית בישראל, אולם הפוטנציאל של הברכה שתתגלה בעתיד גלום כבר ברגע הראשון של הקשר. כך במסירת לוחות הברית היו כלולים כל ענייני התורה וחידושיה שיתגלו במרוצת כל הדורות.
ואולם רש"י אינו מסתפק בפירוש הזה, מכיוון שלמעשה היה ביכולתו של משה רבנו ללמוד את התורה כולה במשך ארבעים הימים שהיה בהר. הקב"ה אינו 'מלמד' רגיל, ומשה רבנו אינו 'תלמיד' רגיל. וכבר מצאנו שהיו גאונים שלמדו את כל התורה בפרק זמן קצר. לכן רש"י מביא את פירושו השני: "תלמיד חכם צריך להיות בקי בכ"ד ספרים". אך גם הפירוש השני אינו מושלם. קשה לומר שהפסוק מכוּון לכ"ד ספרים בשעה שעדיין לא ניתנו. לכן בא הפירוש הזה בהמשך לפירוש הראשון. כשם שמסירת הכלה לחופה כוללת את כל מצוות פרו ורבו בשנים הבאות, כך גם קבלת התורה כמוה כהתחייבות ללמוד את כל כ"ד הספרים העתידים לבוא.
(תורת מנחם)
באדיבות צעירי אגודת חב"ד chabad.org.il

Write a Comment

Your e-mail address will not be published.
Required fields are marked*