הרב אלירן מושיאשוילי בדברי תורה ל'פסח'

הרב אלירן מושיאשוילי בדברי תורה ל'פסח'

פסח

לחג הפסח יש קשר הדוק עם חינוך, את פסח אנו חוגגים לזכר גאולת בני ישראל ממצרים ויציאתם לעבר הר סיני שם קיבלו את התורה המהווה חינוך והדרכה בחיי היום יום.
המצווה העיקרית בחג הוא 'והגדת לבנך', להקדיש תשומת לב לילדים המשתתפים בליל הסדר ואמירת הסיפור על הנס הגדול בהגדה המפרטת את הנס באריכות. על מנת להבין את העומק הכתוב בהגדה שואל הרבי מליובאוויטש מספר שאלות. הראשונה, מדוע נכתב הקטע הפותח את ההגדה בשפה הארמית בשונה מכל ההגדה הכתוב בעברית 'הא לחמא עניא..'? שאלה נוספת באותה הפיסקה אנו אומרים 'כל דכפין ייתא וייכול' שהפירוש הוא הזמנת אורחים לסעוד עימנו ופלא הוא שהרי אדם המזמין אורחים עושה זאת לפני הסעודה והקידוש, וכאן אנו עומדים אחרי שכבר התחלנו בסעודה? עוד תמיהה גדולה ישנה באמירת 'ואילו לא הוציא הקב"ה אותנו ממצרים, הרי אנו ובנינו ובני בנינו משועבדים היינו לפרעה במצרים' ואינו מובן, הרי גזירת הגלות הייתה רק לארבע מאות שנה ובפועל הקב"ה הקדים את הגאולה ממצרים לאחר מאתיים ועשר שנים של עבדות, ואם הקב"ה לא היה גואל אותנו בתאריך המוקדם הגלות היתה נגמרת בזמן המקורי שלה אחרי 400 שנה, שאלות נוספות שואל הרבי על נוסח ההגדה ותירוץ אחד לכולם.

ובהקדים, ילד יהודי יושב סביב שולחן הסדר ושואל את עצמו כמה שאלות שסותרות להגיון הפשוט, עם ישראל עדיין יושב בגלות ועדיין ישנם עמים רבים כדוגמת מצרים הגורמים סבל רב ליהודים. אם כן, כיצד יתכן לחגוג את הגאולה והחירות בו בזמן שיש צרות וקושי? כמו כן, מקשה הילד, בתורה כתוב שהרשעים מתו במכת חושך וישראל יצאו ברכוש גדול, אם כן, איך יתכן שעדיין קיימים בבני ישראל עניים ורשעים?

על כך בא להשיב הקטע הראשון של ההגדה (שלא נועד להזמנת אורחים) כדי להסביר לו את המצב האמיתי של עם ישראל שאומנם הוא נגאל ממצרים אבל זו עדיין לא הגאולה האמיתית שאחריה לא יהיה גלות, זהו הסיבה שפיסקה זו נכתב בארמית שהיא לשון קדומה, ללמד שזו היתה גאולה בעבר ואחריה כן נהיה גלות, ולכן אומרים באותו הפיסקה 'השתא עבדין' עכשיו אנו עבדים ועדיין יש בינינו עניים ובן רשע.

אם כן, מהו הסיבה לחגוג ולשמוח? השמחה היא על כך שבחר הקב"ה בנו מכל העמים ואם הוא לא היה גואל אותנו משם היינו בוחרים מרצוננו להישאר שם גם לאחר 400 שנה מבחירה אישית ללא כל קשר לשעבוד, נבחרנו לעם סגולה עם היות שהיינו 'הללו עובדי עבודה זרה'.
הבחירה ההיא היתה הפתיחה והצינור לכל הגאולות שיבואו אחריה, ובכל שנה מאיר מחדש אור חג הפסח באופן נעלה יותר, המזכיר לעם ישראל להודות לה' על הבחירה בנו בזמן יציאת מצרים.
מטעם זה נכתב בהגדה 'ועכשיו קרבנו המקום לעבודתו' כי בכל שנה אנו מתקרבים יותר ולגאולה האמיתית והשלימה שתבוא על ידי משיח צדקנו בקרוב בימינו ממש.

הרב אלירן מושיאשוילי הי"ו מלוד

Write a Comment

Your e-mail address will not be published.
Required fields are marked*