פרשת תולדות
"ויאמר יעקב מכרה כיום את בכורתך לי" (כה-לא)
במדרש רבא על הפסוק "ויזד יעקב נזיד" מובא: אמר לו מה טיבו של נזיד זה? אמר לו שמת אותו זקן, אמר באותו זקן פגעה מידת הדין? אמר לו הן, אמר אם כן לא מתן שכר ולא תחיית המתים, ורוח הקודש צווחת אל תבכו למת ואל תגידו לו זה אברהם, בכו בכה להולך זה עשו.
וצריך ביאור: מה סבר עשו שאברהם יחיה לעולם? והלא הקב"ה אמר לו בברית בין בתרים "ואתה תבא אל אבותיך בשלום תקבר בשיבה טובה" ומה הביאו לידי כפירה?
וביאר הבית הלוי ז"ל שבברית בין הבתרים אמר לו הקב"ה "כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אותם" ואיתא במדרש רבא שאברהם שאל אף אני בשעבוד? אמר לו הקב"ה לא, "ואתה תבא אל אבותיך בשלום", הרי שכל זמן שהיה אברהם חי היו בטוחים שלא יתחיל השעבוד ורק ביום שמת הגיע הזמן שלא היה להם הבטחה, והיה יכול השעבוד להתחיל מיד, ומזה נתיירא עשו שלא ישתעבד מעתה, וזאת ידעו שלא על כל זרעו של אברהם תהיה גזירת הגלות אלא רק על חלק מזרעו, וכדכתיב "כי ביצחק יקרא לך זרע" ודרשו חז"ל ביצחק ולא כל יצחק, וליצחק היו שני בנים ורק על אחד חל החיוב והוא נקרא זרעו של אברהם והוא מי שהולך בדרכו של אברהם ודתו (ועיין ברמב"ם פ"י מהלכות מלכים שמי שאינו מחזיק בדת אברהם אבינו אינו זרעו) ומשום כך כששמע עשו שמת אברהם ירא מן השעבוד ורצה לסלק עצמו מהחוב הזה ומיד עזב דתו של אברהם ופקר ואמר לית דין ולית דיין. וכששמע זאת יעקב אמר לו שבשביל להיפטר מן השעבוד אינך צריך לכפור כיון שעל פי השכל חיוב הגלות חל על הבכור יותר מעל הפשוט שהוא יקום על שם אביו, מכור לי בכורתך ואהיה תחתיך בכל הדברים הן בבכורה והן בפירעון חוב השעבוד, ומיד עמד ומכר בכורתו.
ועוד בדרך אחרת ביאר רבי יצחק מוולוז'ין זצ"ל שעשו רצה להיפטר מעול השעבוד, שהנה מובא במדרש – נכנס עשו וכת פריצים עמו אמר ניכול מדידיה ונשתה מדידיה וניחוך עליה, ורוח הקודש אומרת הרי שולחן ערוך.
וביאור הדברים, שהרי אמרו חז"ל כל המאכיל נכרי על שולחנו גורם לו ולבניו גלות שבעים שנה, ועשו בא וכת פריצים עמו וסתם כת שתיים הרי שלשה נכרים כפול שבעים שנה הרי זה מאתים ועשר שנים כמניין רד"ו וזהו שאמר 'נאכל משלו וניחוך עליה' שהוא יקבל את הגלות ורוח הקודש אומרת 'הרי שולחן ערוך' שכל העונש שמקבל המאכיל נכרי על שלחנו, זהו כשמעיקרא עורך בעבורו את השולחן אך אם השולחן ערוך כבר ואחר כך הגיע הנכרי אין איסור להאכילו. (יקרה מפנינים)
בפסוק "ויגש וישק לו" וכו' "ויאמר ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ה'" (כז-כז) ראשי תיבות 'אשר ברכו ה' אב"י רמז על אבא עילאה שהוא יברך אותנו ואת כל עם ישראל בבריאות והצלחה וכל טוב.
שבת שלום
ר' יוסף מודזגברישווילי הי"ו מלוד
