פרשת קרח
בפרשת השבוע מתארת התורה את המאבק שהיה בין קורח ועדתו למשה רבינו, על פי דברי המדרש מי שבאמת גרם לכל מה שהתרחש הייתה דווקא אשתו של קרח.
המדרש אומר על הפסוק "חַכְמוֹת נָשִׁים בָּנְתָה בֵיתָהּ וְאִוֶּלֶת בְּיָדֶיהָ תֶהֶרְסֶנּוּ" (משלי יד, א) אמר רב: און בן פלת היה בתחילה בעצה אחת עם אנשי קרח ועדתו אך אשתו הצילה אותו, אמרה לו: מה איכפת לך? מדוע אתה מתערב במחלוקת קורח ומשה? הרי אם משה הרב – אתה תהיה תלמידו. אם קרח הרב – אתה תהיה תלמידו, בכל מקרה תהיה תלמיד ולא הרב.
אמר לה: ומה אעשה? כבר נמניתי עמהם ואיני יכול לפרוש! אמרה לו: אני אציל אותך מהם, השקתה אותו יין וישן לו על המיטה וישבה לה על פתח חצרה וסתרה את שערה והייתה סורקת את ראשה, אמרה כתוב: "כי כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה' " ויזהרו לנהוג בצניעות.
וכך אכן היה כשבא אחד מהם לשאול על אוֹן היכן הוא, היה רואה את אשתו פרועת ראש וחוזר לאחוריו וכך ניצל ולא הלך עמהם.
ועליה אמר שלמה המלך (משלי יד, א) חכמות נשים בנתה ביתה – זו אשת און בן פלת, ואולת בידה תהרסנו – זו אשת קרח, שהסיתה אותו למרוד במשה.
הכול הוא מהאישה וכמו שאומרים "אשה בונה ואשה הורסת", הגמרא במסכת ברכות (ח.) אומרת: "על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצֹא" (תהלים לב, ו). "לעת מצא" זו אישה, שנאמר: "מצא אישה מצא טוב" (משלי יח, כא).
שלמה המלך אומר "בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת" (משלי כד, ג) כששלמה המלך נשא את בת פרעה לאישה, תנאי עשתה עמו שיבנה לה ארמון משלה שתשב בו, שלמה הסכים לתנאי זה.
אחר הנישואין ביקשה בת פרעה משלמה לעמוד בתנאו, אמר לה: אני אבנה לך ארמון. אמרה בת פרעה: אני רוצה שהארמון יהיה בנוי מעצמות כל העופות שבעולם, אחד לא יחסר!
שלמה שידע את שפת כל הבריאה, החיות והעופות, קרא אליו את כל העופות אך עוף אחד בשם "חול" לא הופיע. אמרה בת פרעה: איני מוכנה לכך, אני רוצה גם אותו. שחרר המלך את כל העופות ואמר להם לחזור בעוד שלושה ימים.
כעבור יום הגיע העוף "חול" אל המלך. שאלו המלך: היכן היית אתמול? ענה העוף: משוטט בארץ ומהתהלך בה, והייתי בסוף העולם.
שאלו המלך: מה מעשיך שם? ענה העוף: הלכתי לבדוק כמה גברים בעולם וכמה נשים. שאלו המלך: ומה המסקנה? ענה העוף: 80 אחוז נשים ו-20 אחוז גברים, אמר המלך: לא יתכן כדבר הזה, אלא זה מחצה על מחצה, אולי יש קצת יותר נשים מגברים.
אמר העוף: אני מתכוון לגברים שמתנהגים כנשים, כפי שאמרו חז"ל: "אשרי מי שבניו זכרים" וכי יש בנים נקבות?! אלא שמתנהגים כנקבות שפטורות מן המצוות וגם הם לא מקיימים המצוות.
שאל העוף את המלך: לצורך מה קראת לי מסוף העולם? ענה לו המלך: שאשתו בת פרעה ביקשה ממנו לבנות לה ארמון עם עצמות כל העופות.
אמר לו העוף: הרי כל העופות באו על פי צו המלך חוץ ממני, וכי לא יכולת לבנות לה ארמון מכולם? ענה המלך: היא התעקשה שגם אתה תבוא.
אמר העוף: אני מתפלא על שלושה אנשים, האחד – זה כבוד המלך ירום הודו "חכם שבחכמים" החכם מכל אדם אשר על פני האדמה לפניו לא היה כמוהו ואחריו לא יהיה. השני – אביך דוד המלך "חסיד שבחסידים", והשלישי – שמשון השופט "גיבור שבגיבורים", ושלושתם נפלו ביד אישה. אמר המלך: אילו לא באת רק שאלמד ממך דבר זה, דיינו!
הרבי מליובאוויטש זיע"א שהשבוע בג' תמוז חל יום ההילולא שלו, הרחיב מאוד במעלת כוחה של האישה היהודית, על פי משנתו של הרבי האישה קיבלה את התפקיד החשוב ביותר – לבנות את הרקמה הפנימית של העם היהודי, היא מעצבת את אופיים וחינוכם של הילדים, היא קובעת את אופיו של הבית, היא יוצרת למעשה, את מהות החיים עצמם, האם זהו תפקיד פחות חשוב מלעבוד ולהביא פרנסה?!
זהו התפקיד הגדול שהבורא העניק לאישה, ועל כן צייד אותה ברגישויות מיוחדות שאין לגבר, כדי שתוכל למלא את תפקידה זה.
וכפי שאמרו חז"ל "בזכות נשים צדקניות נגאלו אבותינו.. ובזכותן עתידין להיגאל" במהרה בימינו אמן.
הרב אבישי בטאשוילי הי"ו מרשל"צ
