פרשת פקודי
כתוב בפס' 'ואלה פקודי המשכן וכו' אשר פקד על פי משה' משה רבינו הקים את המשכן, אבל בתחילה נתמלא יראה שאיך הוא יכול להקים בית לקב"ה. ואז אמר לו הקב"ה עשה את המשכן כתבנית הבית שראית למעלה כאלו היה ביתי ואני שוכן בתוכו, והפשט- תעשה איך שאתה יכול וה' יתברך הוא ישליך את המעשה.
ובעניין זה הובא שכאשר הסידור של הבעש"ט הקדוש נתבלה וכבר לא יכל להשתמש בו אז החסידים שלו יצאו לחפש לו סידור אחר והגיעו לביתו של רועה אחד בעיירה ושמח לתת ואמר להם שזה סידור שקיבל ירושה מסבו ז"ל שהיה מגיד גדול וגם הוא ירש מסבו וגם הוא מאביו ואביו מאבי אביו עד המהר"ם מינץ זצ"ל, שאומרים שהוא כתב במו ידיו את הסידור הזה ולכן שמח לתת להם שביודעו שהבעש"ט יתפלל ויהיה לו לזכות. אמרו התלמידים לעצמם שממילא הרועה לא יודע איך משתמשים בזה אפי' קרוא וכתוב לא יודע או איך להתפלל בוודאי שלא ידע ולכן לקחו ממנו והביאו את זה לבעש"ט. שהגיעה שעת התפלה ראה את הסידור הבעש"ט והתבונן בו שעה שלימה ורק לאחר מכן הורה לשליח צבור שיתחיל להתפלל ומתי שהגיע לתפלת שמונה עשרה כולם ראו איך שפניו הלבינו ושפתיו רעדו, וכשסיים את התפילה קרא הבעש"ט לתלמידו וא"ל החזירו את הסידור לרועה עכשיו!!! והטעם לדבר 'שאין תפלה נאה כתפלתו של הרועה', מיד החזירו לרועה את סידורו אבל לא הבינו למה התכוון רבם הרי רועה זה לקרוא אפי' אינו יודע? ורצו להבין אז התחבאו בביתו של הרועה לדעת פשר דברי רבם. וכשהגיע שעת התפילה עמד הרועה לפני עמוד התפלה לבש טלית הניח תפילין ונגש להתפלל. פתח את הסידור איפה שנפתח לו והתחיל לנענע את גופו קדימה ואחורה ולאט לאט התחזקו הנענועים כך הוא עמד שעה שלימה שכלו מטלטל מצד לצד ולא אמר שום מלה בשפתיו. אמרו החסידים וכי זו היא תפלה שלכך התכון רבם. נגשו לרועה ושאלוהו לדבר, אמר להם שהוא אדם פשוט אבל זוכר איך שהוא עמד מאחורי סבו ואיזה דבקות בה' הייתה לו והוא נדר שהוא יגדל הוא גם יהיה ככה. אבל כיון שהוא נעשה רועה ולקרוא אפי' לא יודע, הוא לא שכח איך היו נראות הסדר בזמן התפילות לכן הוא עומד לפני ה' ופונה אליו ואומר לו שהמעשים שהוא עושה יחשב כתפילה שלימה. ועכשיו הבינו למה הבעש"ט רבם התכוון. הלכו אליו ואמר להם שהוא יודע שהרועה לא יודע להתפלל אבל יש אדם בעולם שאפשר לומר עליו שכן יודע להתפלל באמת?? וזה מה שהיה עם משה רבינו שהתבייש לבנות את המשכן שהוא לא ראוי כמו הרועה אבל הקב"ה אומר תעשה אתה מה שאתה יודע, מה שאתה ראית והקב"ה כבר משלים את הכל.
רש"י אומר על הפסוק 'אלה פקודי המשכן משכן העדות' כתוב שני פעמים משכן מרמז על שני בתי המקדש שנחרבו ונלקחו כמשכון על עוונותיהן של ישראל, ולכאורה יש לתמוה שהרי לגבי משכון נאמר 'עד בא השמש תשיבנו לו' וכיון שנאמר שהמקדש הוא משכון אז למה הקב"ה לא השיב לנו את המשכון? ולא גאל אותנו עד עתה? והתשובה לזה שהטעם שצריך להשיב את המשכון אומרת התורה 'והיה כי יצעק אלי ושמעתי כי חנון אני' שאם צועקים על המשכן צריך להשיב לכן כיון שאנחנו לא צועקים על המשכון הרוחני ומבקשים מהקב"ה וצועקים אליו לכן לא זכינו להשבתו.
כתוב בפס' 'כל הזהב העשוי למלאכה בכל מלאכת הקודש', הפס' בא לומר לי שאת החומר אפשר להשתמש בו לדברים טובים ורח"ל גם את ההיפך.
פעם ישבו כמה תלמידים אצל הרב שטיינמן ולמדו את הגמ' שמספרת על בנימין הצדיק שבזכות שהחייה אשה ושבעת בניה זכה והוסיפו לו 22 שנה. ולפתע נזכר אחד התלמידים שיש איזה גביר אחד בארה"ב שמתייסר מאיזו מחלה וביקש שהרב יזכיר את שמו לרפו"ש. א"ל הרב שהרי כתוב וצדקה תציל ממוות, הוא יתרפא אם יקח על עצמו להחזיק אברך מדי חודש הוא יתרפא, שאל אותו כמה אברכים הוא צריך להחזיק וא"ל שלושים אברכים. התקשר התלמיד ובישר את הבשורה הטובה לגביר. שאל אותו הגביר לכמה זמן יצטרך להחזיק אותם. ואמר לו שהרב אמר שכמה שנים שהוא יחזיק כך הוא יחיה. אם חמש שנים יחיה חמש שנים אם עשרים שנה יחיה 20 שנה.
לאחר כמה זמן טס אותו תלמיד לארה"ב ופגש בגביר ובעוזריו. אמר לו עוזר אחד מה זה ככה אמרתם שכמה שנים שיחזיק כך יחיה, זה לא דרכו של הרב! אמר לו, בא ותשאל אתה את הרב, ובאמת בא לרב והתחיל להתלונן על הגיזרה שהרי הוא העוזר דואג לגביר שלו. אמר לו הרב, איך אתה דואג לגביר באמת יש לי שאלה לשאול אותך? כמה כסף היית מוכן לשלם כדי להציל אותו, הרי הוא לא יקח איתו את הכסף לקבר, אז אם אתה דואג לו באמת, תדאג לזה, שיחזיק כמה שיותר אברכים וכמה שיותר שנים. זה הצד הטוב שאפשר לעשות עם הזהב.
ועוד כתוב 'ויביאו את המשכן אל משה' אומר רש"י שלא היו יכולים להקימו ובגלל שמשה לא עושה שום מלאכה במשכן הקב"ה נתן לו לעשות זאת, ומחמת כובד הקרשים אף אחד לא יכל להרים אותם, אמר משה להקב"ה איך אדם יכול להקימו, אמר לו הקב"ה אתה תתחיל לעסוק בידיך, ואז נראה כמקימו והוא נזקף וקם מאיליו שנאמר 'הוקם המשכן' הוקם מאיליו.
מלמדנו שהקב"ה אומר לאדם תתחיל אתה תעשה פעולה, תעשה השתדלות ואז ממילא הוקם מאיליו הקב"ה כבר יעשה את שלו.
הרב גבריאל מירילאשוילי הי"ו מרחובות
