פרשת "חקת"
"זאת חוקת התורה אשר ציוה ה' לאמר" במילים אלה נפתחת פרשת הפרה האדומה אשר אפרה היה מטהר את מי שנטמא ע"י המת.
מצווה זו היא סמל למצוות שאינן ניתנות להבנה, והיא גם מכילה בקרבה ניגודים: מצד אחד הפרה האדומה מטהרת את הטמאים ומצד שני היא מטמאת את הטהורים,לכן מופיעה בראש הפרשה ההדגשה זו "חוקה", לאמור – "חוקה חקקתי גזירה גזרתי,אין לך רשות להרהר אחריה".
מצוות התורה נחלקות לשלושה סוגים כלליים: משפטים-מצוות שכליות, עדות-מצוות שאמנם השכל לא היה מחייבן מעצמו, אך לאחר שניתנו אפשר להבינן: חוקים-מצוות על שכליות.
בין החוקים אפשר למנות מצוות רבות, למשל, איסור אכילת חזיר, איסור לבישת שעטנז, דיני הטהרה ועוד, אבל דווקא על מצוות פרה אדומה אומרת התורה "זאת חוקת התורה".כלומר, דווקא מצווה זו היא החוקה של התורה.
ייחודה של מצות פרה אדומה,שכל כולה על שכלית והיא אפילו מנוגדת לשכל ולהיגיון, מצד אחד היא נקראת "חטאת" [כמו קורבן חטאת]אבל אי אפשר לראות בה קורבן, שהרי לא מקריבים ממנה מאומה על גבי המזבח, וגם עשייתה היא מחוץ לשלושת המחנות [הפך מקרבן שנעשה דווקא "בפנים"]וכן גם כל הפרטים האחרים במצווה זו אינם מתקבלים כלל בשכל ובהיגיון.
לכן ההפרעות מצד הסביבה לקיום מצווה זו שונות מההפרעות לחוקים אחרים, בחוקים אחרים באים היצר הרע או אומות העולם ו"מקנטרים" את עם ישראל או "משיבין" [=מקשים] עליהם, שכן הואיל ועצם המצווה יש לו מקום בשכל, אפשר רק להקשות קושיות או לקנטר על פרט כזה או אחר במצווה,
אולם במצות פרה אדומה אומר רש"י:"השטן ואומות העולם מונין את ישראל", כאן באים השטן או הגויים ומתגרים [מונין מלשון התגרות] בעם ישראל- "מה המצווה הזאת ומה טעם יש בה", שכן עצם המצווה אין לו שום מקום בשכל אנושי.
התגובה מצד יהודי להתגרות זו היא התחזקות בהכרה כי "גזירה היא מלפני,אין לך רשות להרהר אחריה" .מצוות פרה אדומה משרישה ביהודי את עניין קבלת –העול ואת ההתבטלות המוחלטת לרצון ה'.
לכן נאמר "זאת חוקת התורה", כי מצוות פרה אדומה מלמדת על כל התורה כולה. עלינו לקיים את כל התורה מתוך קבלת עול והתבטלות גמורה לקב"ה, מתוך ידיעה שזה רצון ה', ולכן על האדם לסלק לגמרי את מציאותו האישית נוכח רצונו של הקב"ה.
הרב יוסף יצחק מירילאשוילי
