Posts From זיזובי משה
הרב יעקב בטוניאשוילי בדברי תורה לפרשת 'בחוקותי'
פרשת בחוקותי תחילתו של פרשת בחוקותי מעידה על כך שהאדם יכול להשיג מבחינה גשמית ורוחנית הכל אם רק ילך על פי חוקי התורה והמצווה כפי שציווה הקב"ה. "אם בחוקותי תלכו
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'בחוקותי'
פרשת בחוקותי בפרשתנו התורה מבטיחה "וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ". מפרש רש"י: "שמא תאמרו, הרי מאכל והרי משתה, אם אין שלום אין כלום! תלמוד לומר אחר כל זאת 'ונתתי שלום בארץ'. מכאן
הרב אליהו מירלאשולי בדברי תורה לפרשת 'בדמבר'
פרשת במדבר "שאו את ראש כל עדת בני ישראל" וכו'. שואל הבן איש חי הקדוש יש להבין מדוע נכתבה בפס' המילה 'כל' והרי ניתן היה לכתוב 'שאו את ראש עדת
הרב מאיר מושיאשולי בדברי תורה לפרשת 'במדבר'
פרשת במדבר הרב חיד"א זצוק"ל כתב (בספרו "נחל קדומים) פירוש נפלא, ואלו הם דבריו: הנה הפרשה הקודמת (המסיימת את ספר ויקרא) מסיימת בפסוק "אלה המצות אשר ציוה ה' את משה
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'בהר'
פרשת בהר שולחן שבת בהר התורה מצווה שבשנת היובל יחזרו הקרקעות לבעליהן הראשונים וכל העבדים ישוחררו. שחרור העבדים נאמר בפסוק (כה,י): "וקראתם דרור בארץ לכל יושביה". רש"י מפרש: "לעבדים, בין
התמ' סימון יוסף ג'אנאשוילי בדברי תורה לפרשת 'שלח'
פרשת שלח כתוב בפרשה: 'ויקרא משה להושע בן נון יהושוע' נאמר בגמרא (סוטה לד:) שמשה רבינו התפלל ואמר "יה יושיעך מעצת מרגלים". על כך אומר הרבי מליובאוויטש שצריך להבין מאחר
הרב הרצל קוסאשוילי בדברי תורה לפרשת 'בהר'
פרשת בהר שמיטה=אמונה, יובל=גאולה! פרשתנו 'בהר', חותמת את ספר ויקרא, השלישי מבין חמשת הספרים של התורה. למעשה, רוב הספר עסק תורת קורבנות, נגעים ודרכי ההיטהרות של האדם ממצבים פיזיים ורוחניים
הרב מיכאל מירון בדברי תורה לפרשת 'אמור'
פרשת אמור כוחה של החלטה נכונה: בפרשתנו התורה מדברת על קדושתם של הכוהנים, וייחודם על פני שאר העם. ידועים דברי החפץ חיים זצ"ל שאמר פעם לת"ח גדול שהגיע לבקרו, מה
חכם שלום טטרואשוילי בדברי תורה לפרשת 'אחרי מות'
פרשת אחרי מות תפילה מתוך צער ועומק הלב אמרו חז"ל (ברכות ו:) כל הקובע מקום לתפילתו אלוקי אברהם בעזרתו. גם אם קורה בחיים שאדם מאבד התלהבותו בתפילה, אבל אם יקבע
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'אמור'
פרשת אמור בפרשתנו התורה מפרטת רשימה של מומים הפוסלים את הקרבן. הרמב"ם (בהלכות איסורי מזבח פרק ג, הלכה יא) מציג את המומים האלה ומסכם שיש כאן ארבעה-עשר מומים. מפרשי הרמב"ם
