צו
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'צו'
פרשת צו בזוהר בפרשתנו נאמר: "מי שעוסק בתורה אינו צריך לא לקרבנות ולא לעולות, שהרי התורה עדיפה מהכול". הרמ"ק (רבי משה קורדובירו) הקשה על כך: וכי לומד תורה פטור מקרבנות,
הרב מאיר מושיאשוילי בדברי תורה לפרשת 'צו'
פרשת צו לפרשת צו – שבת הגדול אנו קוראים בהגדה של פסח: "ואפילו כולנו חכמים, כולנו נבונים, כולנו יודעים את התורה, מצוה עלינו לספר ביציאת מצרים. וכל המרבה לספר ביציאת
הרב מאיר גור בדברי תורה לפרשת 'צו'
פרשת צו התורה מכפרת על כל העוונות חכמים מספרים על רבן יוחנן בן זכאי, שהיה מהלך בירושלים ליד הר הבית, בזמן שהוא היה חרב. אחריו היה הולך רבי יהושוע בבכי
שיחה של הרבי לפרשת 'צו'
פרשת צו בסוף פרשתנו מסופר על שבעת ימי המילואים, שבהם הכינו את המשכן לעבודת-הקודש. מדי יום ביומו הקים משה רבנו את המשכן והקריב את הקרבנות. ובכל-זאת אמרו חז"ל, ש"כל שבעת
הרב יעקב טטרוא בדברי תורה לפרשת 'צו'
פרשת 'צו' 'לא תאפה חמץ חלקם נתתי אותה מאשי' (צו ו-י) 'כל מנחה אשר תקריבו לה' לא תאפה חמץ' (ויקרא ב-יא) ידועים דברי 'השל"ה הקדוש' שסדר פרשיות השבוע כפי שנתבונן
הרב יעקב טטרוא בדברי תורה לפרשת 'צו'
פרשת 'צו' 'זכור' זכור "תמחה את זכר עמלק" וגו' "לא תשכח" אע"פ שמצות עשה לקרוא בפרשת זכור היא כל השנה כולה תקנו לנו חז"ל לקוראה סמוך לפורים. בפשיטות הקשר בגלל
הרב משיח מיכאלי בדברי תורה לפרשת 'צו'
פרשת 'צו' "צו את אהרן ואת בניו לאמר זאת תורת העולה" אומר רש"י: אין צו אלא לשון זירוז. אמר רשב"י ביותר צריך הכתוב לזרז במקום שיש בו חסרון כיס, פירוש:
ח' אהרון מור בדברי תורה לפרשת 'צו'
פרשת "צו" שבת פרשת צו – שבת זכור ערב פורים "ויהי בימי אחשורוש הוא אחשוורוש המולך מהודו ועד כוש שבע ועשרים ומאה מדינה" (אסתר-א'). אנו נמצאים בשבת זכור ערב פורים
הרב רפאל טטרוא בדברי תורה לפרשת 'צו'
נפש כי תחטא בפרשת השבוע פרשת צו זהו כעין המשכיות של פרשה קודמת על ענין הקורבנות וממשיך להופיע תיאור מפורט של אופן הקרבת הקורבנות בבית המקדש. האם מדובר בטקס פרמיטיבי
הרב רפאל טטרוא בדברי תורה לפרשת 'צו'
פרשת 'צו' הדמיון בין שולחן למזבח "וכל קרבנן מנחתך במלח תמלח וכו' הקשר בין הקורבן למלח בשבלי הלקט (סי' קמא) כתוב, דמה שנהגו לבצוע על המלח פירשו הגאונים לפי שהשולחן
