צו
ח' שלום טטרואשוילי בדברי תורה לפרשת 'צו'
פרשת צו מנהיגות אמתית כתוב בפרשה "נשיא כי יחטא והביא את קורבנו" (גמרא הוריות י:) הגמרא אומרת נשיא מלשון עושר, פירוש הדבר, אשרי הדור שהנשיא שלו מביא קורבן על שגגתו,
הרב יוסף מודזגברישוולי בדברי תורה לפרשת 'צו'
פרשת צו 'צו את אהרן לאמר' (ו-ב) אין צו אלא לשון זירוז מיד ולדורות, אמר רשב"י ביותר צריך הכתוב לזרז במקום שיש חסרון כיס. במסכת עבודה זרה (יח.) מסופר כשחלה
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'צו'
פרשת צו בזוהר בפרשתנו נאמר: "מי שעוסק בתורה אינו צריך לא לקרבנות ולא לעולות, שהרי התורה עדיפה מהכול". הרמ"ק (רבי משה קורדובירו) הקשה על כך: וכי לומד תורה פטור מקרבנות,
הרב מאיר מושיאשוילי בדברי תורה לפרשת 'צו'
פרשת צו לפרשת צו – שבת הגדול אנו קוראים בהגדה של פסח: "ואפילו כולנו חכמים, כולנו נבונים, כולנו יודעים את התורה, מצוה עלינו לספר ביציאת מצרים. וכל המרבה לספר ביציאת
הרב מאיר גור בדברי תורה לפרשת 'צו'
פרשת צו התורה מכפרת על כל העוונות חכמים מספרים על רבן יוחנן בן זכאי, שהיה מהלך בירושלים ליד הר הבית, בזמן שהוא היה חרב. אחריו היה הולך רבי יהושוע בבכי
שיחה של הרבי לפרשת 'צו'
פרשת צו בסוף פרשתנו מסופר על שבעת ימי המילואים, שבהם הכינו את המשכן לעבודת-הקודש. מדי יום ביומו הקים משה רבנו את המשכן והקריב את הקרבנות. ובכל-זאת אמרו חז"ל, ש"כל שבעת
הרב יעקב טטרוא בדברי תורה לפרשת 'צו'
פרשת 'צו' 'לא תאפה חמץ חלקם נתתי אותה מאשי' (צו ו-י) 'כל מנחה אשר תקריבו לה' לא תאפה חמץ' (ויקרא ב-יא) ידועים דברי 'השל"ה הקדוש' שסדר פרשיות השבוע כפי שנתבונן
הרב יעקב טטרוא בדברי תורה לפרשת 'צו'
פרשת 'צו' 'זכור' זכור "תמחה את זכר עמלק" וגו' "לא תשכח" אע"פ שמצות עשה לקרוא בפרשת זכור היא כל השנה כולה תקנו לנו חז"ל לקוראה סמוך לפורים. בפשיטות הקשר בגלל
הרב משיח מיכאלי בדברי תורה לפרשת 'צו'
פרשת 'צו' "צו את אהרן ואת בניו לאמר זאת תורת העולה" אומר רש"י: אין צו אלא לשון זירוז. אמר רשב"י ביותר צריך הכתוב לזרז במקום שיש בו חסרון כיס, פירוש:
ח' אהרון מור בדברי תורה לפרשת 'צו'
פרשת "צו" שבת פרשת צו – שבת זכור ערב פורים "ויהי בימי אחשורוש הוא אחשוורוש המולך מהודו ועד כוש שבע ועשרים ומאה מדינה" (אסתר-א'). אנו נמצאים בשבת זכור ערב פורים
