שיחה של הרבי מלובביץ
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'שלח'
פרשת שלח פרשת המרגלים מעוררת שאלה גדולה: כיצד שגו נשיאי השבטים, אנשים מובחרים, שעליהם נאמר (רש"י יג,ג) "כולם אנשים – לשון חשיבות"; "אותה שעה כשרים היו"; עד שהוציאו את דיבת
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'בהעלותך'
פרשת בהעלותך מרים הנביאה, אחותם של משה ואהרון, הייתה נתונה בהסגר שבעה ימים לאחר שלקתה בצרעת. סיפור הדברים מתואר בפרשתנו, ובסופו התורה אומרת: "וְהָעָם לֹא נָסַע עַד הֵאָסֵף מִרְיָם". רש"י
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'נשא'
פרשת נשא ביום הקמת המשכן הביאו נשיאי השבטים את תרומתם: "שֵׁשׁ עֶגְלֹת צָב… עֲגָלָה עַל שְׁנֵי הַנְּשִׂאִים". הקב"ה ציווה את משה לקבל את התרומה: "קַח מֵאִתָּם, וְהָיוּ לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדַת
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'במדבר'
פרשת במדבר בראש חודש סיוון באו בני ישראל להר סיני. אנו לומדים זאת מהפסוק "בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי" (שמות יט,א). הגמרא (שבת
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'בחוקותי'
פרשת בחוקותי הקב"ה מבטיח בפרשתנו כי אם עם-ישראל ילך בדרך התורה ויקיים את מצוותיה – יזכה לשפע ברכה. התורה מבטיחה: "ונתתי גשמיכם בעיתם, ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה ייתן פריו",
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'בהר'
פרשת בהר בתחילת הפרשה מפורטים דיני השמיטה, והפרשה נפתחת בפסוק: "וידבר ה' אל משה בהר סיני". שואלים חז"ל: "מה עניין שמיטה אצל הר סיני, והלוא כל המצוות נאמרו מסיני?", והם
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'אמור'
פרשת אמור יש מחלוקת תנאים אם ציבור שנמנע ממנו להקריב את קרבן הפסח, רשאי להקריב את הקרבן בפסח שני (בי"ד באייר). לדעת רבי שמעון בר-יוחאי הדחייה נועדה ליחיד בלבד ולא
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'קדושים'
פרשת קדושים התורה קובעת כי עץ פרי עובר שלושה שלבים מבחינה הלכתית: השלב הראשון – "שלוש שנים יהיו לכם ערלים". בשלוש השנים הראשונות פירותיו אסורים באכילה. השלב השני – "בשנה
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'אחרי מות'
פרשת אחרי מות בפרשת אחרי נאמר: "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי, אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם". רש"י מפרש: "לעולם הבא. שאם תאמר בעולם הזה – והלוא סופו הוא מת!".
שיחה של הרבי מלובביץ ל'פסח'
פסח ההלכה קובעת שקרבן הפסח "נאכל על השובע", כלומר, יש לאוכלו כאשר כבר שבעים. לכן תחילה היו אוכלים מבשר קרבן החגיגה, ורק לאחר ששבעו, אכלו את קרבן הפסח. אולם כאשר
