שמות
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'ויקהל פקודי'
ויקהל פקודי כאשר התורה פותחת את סיכום מלאכת המשכן היא מכנה אותו "משכן העדות". רש"י מפרש: "עדוּת לישראל שוויתר להם הקב"ה על מעשה העגל, שהרי השרה שכינתו עליהם". מתעוררת כאן
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'כי תשא'
פרשת כי תשא הגמרא (ברכות סב,ב) מספרת שדוד המלך נענש והקב"ה אמר לו: "הרי אני מכשילך בדבר שאפילו תינוקות של בית רבן יודעים אותו", והוא הציווי "כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'תצווה'
פרשת תצווה הגמרא (מגילה יד,א) ממשילה את המן ואחשוורוש לשני בני-אדם. לאחד יש תל בתוך שדהו ולשני חריץ. בעל התל מחפש מי שיקנה ממנו את תל העפר, ובעל החריץ מחפש
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'תרומה'
פרשת תרומה בפרשתנו הקב"ה מצווה את משה על עשיית המנורה: "וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת זָהָב טָהוֹר, מִקְשָׁה תֵּעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה". רש"י מפרש: "מאליה, לפי שהיה משה מתקשה בה, אמר לו הקב"ה: השלך את
הרב מיכאל מירון בדברי תורה לפרשת 'וארא'
פרשת וארא ביאור הויכוח של משה ואהרון עם פרעה: במחוזותינו מקובל ללעוג לפרעה, ולצחוק על טיפשותו בסירובו לשלח את עם ישראל מארץ מצרים. אולם כיון שהתורה איננה ספר היסטוריה, ולא
הרב מאיר מושיאשוילי בדברי תורה לפרשת 'שמות'
פרשת שמות "וַיֹּאמֶר אֶל עַמּוֹ, הִנֵּה עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַב וְעָצוּם מִמֶּנּוּ". (שמות א, ט). אציג השבוע חידוש שהתחדש לי בשנת התשע"ג בפסוק זה (בשנה זו התחדשו לי כמה חידושים
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'משפטים'
פרשת משפטים על המילים "ואלה המשפטים" נאמר במדרש תנחומא (פרשתנו ב): "זה שאמר הכתוב (משלי כט,ד) 'מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ, וְאִישׁ תְּרוּמוֹת יֶהֶרְסֶנָּה'. אם משים אדם עצמו כתרומה הזו, שמושלכת
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'יתרו'
פרשת יתרו פרשת יתרו מספרת על הגעת בני ישראל להר סיני ומתן התורה עליו. בהגדה של פסח אנו אומרים: "אילו קֵרְבָנוּ לפני הר סיני ולא נתן לנו את התורה –
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'בשלח'
פרשת בשלח שולחן שבת בשלח אחרי הניסים המופלאים של קריעת ים-סוף התורה מספרת: "וַיַסַע משה את ישראל מים סוף ויצאו אל מדבר שור". לדברי חז"ל, המילה "וַיַסַע" משמעותה: "הסיען בעל
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'בא'
פרשת בא בתיאור יציאת מצרים התורה אומרת: "בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ ה' מִמִּצְרַיִם, מִבֵּית עֲבָדִים" (שמות יג,יד). המשמעות הפשוטה היא שהקב"ה גאל את בני ישראל בכוח, בלי להתחשב בהתנגדותם של פרעה
