ויקרא
התמ' סימון יוסף ג'אנאשוילי בדברי תורה לפרשת 'צו'
פרשת צו אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה על הפסוק 'אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה' נאמר בירושלמי (יומא פד-הו) תמיד אפילו בשבת, תמיד – אפילו בטומאה. כל
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'צו'
פרשת צו אחד הקרבנות המפורטים בפרשת צו הוא קרבן תודה, המובא כהודיה על נס. על אילו דברים מביאים קרבן תודה? מפרט רש"י: "על דבר הודאה על נס שנעשה לו, כגון
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'ויקרא'
פרשת ויקרא אחת המטרות של הקרבנות היא לכפר על האדם שעשה חטא. אלא שעל-פי המדרש (ילקוט שמעוני תהילים רמז תשב) רעיון הקרבן הוא חידוש שאינו מובן מאליו. וכך נאמר שם:
הרב מיכאל מירון בדברי תורה לפרשת 'שמיני'
פרשת שמיני כשרות המאכלים: "אל תשקצו את נפשותיכם בכל השרץ השורץ ולא תטמאו בהם ונטמתם בם" (ויקרא יא' מג'). בפרשתנו התורה מאריכה רבות בכל עניין כשרות המאכלים הבאים אל פינו.
חכם יוסף מודזגברישוולי בדברי תורה לפרשת 'ויקרא'
פרתש ויקרא "ויקרא אל משה" מובא במדרש תנחומא זה שאמר הכתוב: גַּאֲוַת אָדָם תַּשְׁפִּילֶנּוּ וּשְׁפַל רוּחַ יִתְמֹךְ כָּבוֹד (משלי כט) כל מי שבורח מן השררה, השררה רודפת אחריו. עם משה
הרב אילן שמילה בדברי תורה לפרשת 'ויקרא'
פרשת ויקרא ״מן הבקר ומן הצאן תקריבו את קרבנכם״ מן הבקר – דרשו רבותינו, שאדם צריך ללמוד מוסר מבהמות. הגמרא מספרת, שפעם הגנבים גנבו את אתונו של ר׳ פנחס בן
הרב יעקב בטוניאשוילי בדברי תורה לפרשת 'בחוקותי'
פרשת בחוקותי תחילתו של פרשת בחוקותי מעידה על כך שהאדם יכול להשיג מבחינה גשמית ורוחנית הכל אם רק ילך על פי חוקי התורה והמצווה כפי שציווה הקב"ה. "אם בחוקותי תלכו
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'בחוקותי'
פרשת בחוקותי בפרשתנו התורה מבטיחה "וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ". מפרש רש"י: "שמא תאמרו, הרי מאכל והרי משתה, אם אין שלום אין כלום! תלמוד לומר אחר כל זאת 'ונתתי שלום בארץ'. מכאן
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'בהר'
פרשת בהר שולחן שבת בהר התורה מצווה שבשנת היובל יחזרו הקרקעות לבעליהן הראשונים וכל העבדים ישוחררו. שחרור העבדים נאמר בפסוק (כה,י): "וקראתם דרור בארץ לכל יושביה". רש"י מפרש: "לעבדים, בין
הרב הרצל קוסאשוילי בדברי תורה לפרשת 'בהר'
פרשת בהר שמיטה=אמונה, יובל=גאולה! פרשתנו 'בהר', חותמת את ספר ויקרא, השלישי מבין חמשת הספרים של התורה. למעשה, רוב הספר עסק תורת קורבנות, נגעים ודרכי ההיטהרות של האדם ממצבים פיזיים ורוחניים
