דברים
הרב אריאל בן ציון מיכאלשולי בדברי תורה לפרשת 'ראה'
פרשת 'ראה' הפרשה פותחת במלים: "ראה אנכי נתן לפניכם היום" וגו', פרשת 'ראה' נקראת לעולם בסמיכות לר"ח אלול, מכך מובן שיש קשר מיוחד בין הכתוב בפרשה ובין חודש אלול. א-
הרב יצחק מוזגרשוילי בדברי תורה לפרשת 'וילך'
פרשת 'וילך' השנה היא שנת "הקהל" שתמיד באה אחרי שנת שמיטה ומצות הקהל מובאת בתורה בפרה"ש [לא-י-יג] ועניינו של המצווה היא להקהיל את כל עם ישראל, והמלך היה קורא להם
הרב יוחנן מיכאלי בדברי תורה לפרשת 'נצבים'
פרשת 'נצבים' "אתם נצבים היום כלכם" וגו' [כט-ט] התעוררות מחרדת הדין למה נסמכה פרשה זו לפרשת קללות? לפי ששמעו ישראל מאה קללות חסר שתיים בפרשה זו, חוץ ממ"ט
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'נצבים'
פרשת 'נצבים' בכל שבת הקודמת לראש-החודש אנחנו נוהגים לברך את החודש. שבת פרשת ניצבים היא היחידה שבה אין מברכים את החודש החדש. שבת זו חלה תמיד לפני ראש-השנה, אך אין
הרב שמואל בראשי בדברי תורה לפרשת 'נצבים'
פרשת 'נצבים' "אתם ניצבים היום כולכם לפני ה'" (דברים כט, ט), דרשו חז"ל, "היום" – הוא יום הדין של ראש השנה. "כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת
הרב אלירן מושיאשוילי בדברי תורה לפרשת 'נצבים'
פרשת 'נצבים' ידוע שאת פרשת נצבים קוראים בקביעות בשבת שלפני ראש השנה, שבתחילתה מסופר על כך שהקב"ה כורת ברית עם ישראל 'אתם ניצבים היום כולכם לפני ה' אלוקיכם ראשיכם שבטיכם…
הרב יוסף אברמשוילי בדברי תורה לפרשת 'כי תבוא'
פרשת 'כי תבוא' א'. והי׳ כי תבא אל הארץ אשר ה׳ אלוקיך נותן לך נחלה וירשתה וישבת בה. ולקחת מראשית כל פרי האדמה וכו׳ נא׳ בספרי, עשה מצוה זו שבשכרה
הרב יצחק מרילא בדברי תורה לפרשת 'כי תבוא'
פרשת "כי תבא" להקדיש הראשית לאחרים כבוד רב ופרסום גדול עשו למביאי ביכורים, וי"ל למה דווקא במצווה זו הכל נעשה בגילוי כה רב של כבוד ופרסום, בזמן שבמצוות אחרות הכל
הרב אילן שמילה בדברי תורה לפרשת 'כי תבוא'
"כי תבא" בברכה נאמר: "ברוך פרי בטנך ופרי אדמתך… ברוך טנאך ומשארתך", ואילו בתוכחה נאמר: "ארור טנאך ומשארתך… ארור פרי בטנך" ויש לשאול, מדוע כאן הקדים פרי בטן וכאן הקדים
הרב אברהם חובלאשוילי בדברי תורה לפרשת 'כי תבוא'
פרשת 'כי תבוא' ברוך אתה בעיר וברוך אתה בשדה' ישנה מעלה וחסרון בעיר, וכן בשדה ישנה מעלה וחיסרון. המעלה ביושבי העיר שיכולים לילך לבית הכנסת ולבית המדרש להתפלל מללמוד בציבור
