וישב
חכם שלום טטרואשוילי בדברי תורה לפרשת 'וישב'
פרשת וישב ראיה לעתיד בפרשתנו אנו קוראים על ניסיונו של יוסף הצדיק ועמידתו בזה, לכאורה מה מלמדת אותנו התורה מכך. הרי איסור חומרת עריות מהעוונות החמורות ביותר של יהרג ועל
הרב יצחק אדרת בדברי תורה לפרשת 'וישב'
פרשת וישב "כל אחד והתפקיד שלו": מעשה שהיה בין תלמיד ישיבת סלבודקא לבין ראש הישיבה הלא הוא הסבא מסלבודקא. וכך היה המעשה, חודש אלול היה כבר בעיצומו, הימים הנוראים בשער
הרב מאיר מושיאשוילי בדברי תורה לפרשת 'וישב'
פרשת וישב "וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סֻכֹּת, עַל כֵּן קָרָא שֵׁם הַמָּקוֹם סֻכּוֹת". הרב חיד"א זצוק"ל כתב בספרו "נחל קדומים" פירוש נפלא לפסוק. ואלו הם דבריו:
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'וישב'
פרשת וישב הזוהר בפרשתנו תוהה מדוע יעקב שלח את יוסף אל אֶחיו, וכי לא ידע על המתיחות שבין בניו? משיב הזוהר שיעקב לא חשד בבניו, מכיוון שידע כי צדיקים הם
התמ' סימון יוסף ג'אנאשוילי בדברי תורה לפרשת 'וישב'
פרשת וישב בפרשתינו מספרת התורה על יוסף הצדיק שהיה יפה תואר ויפה מראה ובגלל שהוא היה מסלסל בשערו אשת פוטיפר רצתה להינשא לו וזה גרם לכך ששמו את יוסף במאסר
ר' דוד בוטראשוילי בדברי תורה לפרשת 'וישב'
פרשת וישב ״צַדִּיק ה' בְּכָל דְּרָכָיו וְחָסִיד בְּכָל מַעֲשָׂיו״ תהלים קמה (יז׳) מה זה צדיק, ומה זה חסיד? האם יש קשר בין תורת החסידות לחינוך ליצירתיות? הרי כל העולם והחינוך
הרב מאיר מושיאשוילי בדברי תורה לפרשת 'וישב'
פרשת וישב וְהַבּוֹר רֵק אֵין בּוֹ מָיִם בספר "פנינים משולחן הגר"א" (הגר"א=הגאון רבי אליהו, הוא הגאון מוילנא) הביא את הפירוש הבא בשם ספר "שערי קודש": דרשו חז"ל במסכת שבת (כב,
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'וישב'
פרשת וישב בשעה שהלך יוסף בשליחותו של יעקב אביו לראות את שלום אחיו ואת שלום הצאן, מתארת הפרשה: "וַיִּמְצָאֵהוּ אִישׁ, וְהִנֵּה תֹעֶה בַּשָּׂדֶה. וַיִּשְׁאָלֵהוּ הָאִישׁ לֵאמֹר, מַה תְּבַקֵּשׁ". רש"י מעתיק
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'וישב'
פרשת וישב בשעה שהלך יוסף בשליחותו של יעקב אביו לראות את שלום אחיו ואת שלום הצאן, מתארת הפרשה: "וַיִּמְצָאֵהוּ אִישׁ, וְהִנֵּה תֹעֶה בַּשָּׂדֶה. וַיִּשְׁאָלֵהוּ הָאִישׁ לֵאמֹר, מַה תְּבַקֵּשׁ". רש"י מעתיק
הרב מיכאל מירון בדברי תורה לפרשת 'וישב'
פרשת וישב גדלותה של תמר בפרשתנו מספרת התורה על יהודה שנשא אישה בשם שוע, ממנה נולדו לו שלושה בנים – ער, אונן, ושלה. בנו בכורו אונן, הקים את ביתו יחד
