התמ' סימון יוסף ג'אנשוילי
ר' סימון ג'אנאשוילי בדברי תורה לפרשת 'שלח'
פרשת שלח בפרשתינו מסופר על המרגלים שמשה רבנו שלח לבדוק את ארץ ישראל. המרגלים חזרו וסיפרו דברים קשים על הארץ וכתוצאה מכך כל העם פחדו מאוד. במקום לבטוח בהקב"ה הוא
ר' סימון ג'אנאשוילי בדברי תורה לפרשת 'נשא'
פרשת נשא ברכת הכוהנים כתוב בספר הזוהר הקדוש: בשעה שהכהן נושא כפיו צריכים הציבור לישב באימה וביראה, ולדעת שאותה השעה היא עת רצון בכל העולמות. ומתברכים עליונים ותחתונים ואין דין
ר' סימון ג'אנאשוילי בדברי תורה לפרשת 'אחרי מות קדושים'
פרשת אחרי מות קדושים בפרשתינו מופיע אחד היסודות הגדולים והמרכזיים בתורה: “ואהבת לרעך כמוך". על הפסוק הזה כותב רש"י: “אמר רבי עקיבא זה כלל גדול בתורה.” כלומר לא מדובר בעוד
התמ' סימון יוסף ג'אנאשוילי בדברי תורה לפרשת 'שמיני'
פרשת שמיני בפרשת השבוע, התורה מלמדת אותנו אלו בעלי חיים מותר לאכול ואלו אסור. הרמב"ן מסביר שהתורה אסרה לאכול עופות דורסים, כדי שלא נלמד מהם להיות אכזריים ושנשמור על הנפש
ר' סימון יוסף ג'אנאשוילי בדברי תורה לפרשת 'ויקרא'
פרשת ויקרא בפרשתנו נאמר: "אדם כי יקריב מכם קרבן להשם". חז"ל והמפרשים עומדים על הלשון המיוחדת של הפסוק, שכן היה צריך לומר "אדם מכם כי יקריב". על כך כותב האור
התמ' סימון ג'אנאשוילי בדברי תורה לפרשת 'בא'
פרשת בא בפרשתינו רואים על כמה בעלי חיים שקיבלו שכר על מעשיהם הטובים. הראשונים הם הצפרדעים, שמסרו נפשם ונכנסו לתנורי המצרים לעשות רצון קונם, וזכו שלא נשרפו אלא נשארו בחייהם,
התמ' סימון ג'אנאשוילי בדברי תורה לפרשת 'בשלח'
פרשת בשלח כתוב בפרשתינו "הנני ממטיר לכם לחם מן השמים ויצא העם, ולקטו דבר יום ביומו" (ט"ז, ד'). מפרש על כך הרה"ק רבי אלימלך מליז'נסק זיע"א בעל ה"נועם אלימלך": הקדוש
התמ' סימון יוסף ג'אנאשוילי בדברי תורה לפרשת 'ויחי'
פרשת ויחי בפרשת השבוע כתוב: "ויגד השליח ליוסף הנה אביך חולה". מהפסוק הזה אנו למדים על מעלת קדושת האבות ובניהם, על החשיבות הגדולה של שמירת כבוד הזולת, ובמיוחד המניעה המוחלטת
התמ' סימון יוסף ג'אנאשוילי בדברי תורה לפרשת 'וישלח'
פרשת וישלח בפרשת השבוע כתוב על יעקב אבינו: "ויזרח לו השמש כאשר עבר את פנואל והוא צולע על ירכו". רש"י הקדוש מביא על כך מדרש אגדה: "ויזרח לו השמש, לצרכו,
התמ' סימון יוסף ג'אנאשוילי בדברי תורה לפרש 'תולדות'
פרשת תולדות בפרשתינו כתוב: "ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה היא" (כה, כא). רש"י הקדוש מבאר, "ויעתר – הרבה והפציר בתפילה". יוצא מכאן, שהקב"ה לא נענה ליצחק בפעם הראשונה,
