שיחה של הרבי מלובביץ
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'חקת'
פרשת חקת כאשר הקב"ה מצווה את משה רבנו על מצוות פרה אדומה הוא אומר "וייקחו אליך פרה אדומה". מפרש רש"י: "לעולם היא נקראת על שמך, פרה שעשה משה במדבר". מדוע
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'קרח'
פרשת קרח אחרי שקורח ועדתו עוררו מחלוקת על כהונת אהרון ציווה הקב"ה שנשיאי השבטים יניחו את מטותיהם באוהל מועד, וכך הוכח חד-משמעית במי בחר ה': "וַיְהִי מִמָּחֳרָת… וְהִנֵּה פָּרַח
שיחה של מלובביץ לפרשת 'שלח לך'
פרשת שלח לך אחד הדברים שציווה משה רבנו על המרגלים הוא להביא עמם מפירות הארץ. ואכן, המרגלים כרתו "זְמוֹרָה וְאֶשְׁכּוֹל עֲנָבִים אֶחָד, וַיִּשָּׂאֻהוּ בַמּוֹט בִּשְׁנָיִם, וּמִן הָרִמֹּנִים וּמִן הַתְּאֵנִים".
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'בהעלותך'
פרשת בהעלותך פרשתנו נפתחת בציווי: "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר, דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֵלָיו: בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת". ציוויים רבים בתורה נמסרו למשה כדי שיאמרם לאהרון. אהרון גם היה
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'נשא'
פרשת נשא הגמרא (בבא בתרא קמז, א) מספרת: "שלושה דברים ציווה אחיתופל את בניו: אל תהיו במחלוקת, ואל תמרדו במלכות בית דוד, ויום טוב של עצרת בָּרוּר – זִרעו
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'במדבר'
פרשת במדבר התורה מצווה שכאשר בני ישראל יוצאים למסע במדבר עליהם לכסות את כלי המשכן. וזה הליך כיסוי ארון הברית: "וּבָא אַהֲרֹן וּבָנָיו בִּנְסֹעַ הַמַּחֲנֶה, וְהוֹרִדוּ אֵת פָּרֹכֶת הַמָּסָךְ וְכִסּוּ
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'בהר בחוקותי'
פרשת בהר בחוקותי המדרש (שמות רבה נב,ג) מספר כי תלמיד של רבי שמעון בר-יוחאי הלך למקום אחר והתעשר, והתקנאו בו חבריו. הוציאם רשב"י לבקעה ואמר: "בקעה בקעה, מִלְאִי דינרי זהב".
שיחה של הרבי לפרשת 'אמור'
פרשת אמור כאשר עזרא הסופר עלה לארץ ישראל, בשובו מגלות בבל, נאמר (נחמיה ז,ו): "וַיַּעֲשׂוּ כָל הַקָּהָל הַשָּׁבִים מִן הַשְּׁבִי סֻכּוֹת, וַיֵּשְׁבוּ בַסֻּכּוֹת כִּי לֹא עָשׂוּ מִימֵי יֵשׁוּעַ בִּן-נוּן כֵּן
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'אחרי מות קדושים'
פרשת אחרי מות קדושים התורה קובעת כי פירות העץ בשלוש השנים הראשונות שלו אסורים באיסור עורלה. פירות השנה הרביעית הם קדושים, ונאכלים בקדושה בירושלים. רק בהגיע העץ לשנתו החמישית נעשים
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'תזריע מצורע'
פרשת תזריע מצורע פרשת מצורע כונתה בדורות הראשונים 'זאת תהיה' (על-פי תחילת הפסוק: "זאת תהיה טהרת המצורע"), ואילו בדורות שלאחריהם החלו לכנותה 'מצורע'. אכן, מנהג ישראל תורה הוא, אך מה
