שמות
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'בשלח'
פרשת בשלח בפרשתנו מסופר על מלחמת עמלק בישראל: "וַיָּבֹא עֲמָלֵק וַיִּלָּחֶם עִם יִשְׂרָאֵל בִּרְפִידִם". בהמשך, בספר דברים, אנו למדים שעמלק תקף את החוטאים שבבני ישראל, כלשון הפסוק: "וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל
הרב אילן שמילה בדברי תורה לפרשת 'תרומה'
פרשת תרומה "ויקחו לי תרומה" אומר המדרש משל למלך שהיתה לו בת יחידה. ובא יו"א בן מלך לקחתה לו לאשה. הסכים המלך ועשו סעודה גדולה, וביום שרצה בן המלך לקחתה
הרב שמואל בראשי בדברי תורה לפרשת 'יתרו'
פרשת יתרו "וישמע יתרו כהן מדין חֹתן משה" "וישמע יתרו כהן מדין חֹתן משה" וכו' (שמות יח, א). הגמרא שואלת, מה שמועה שמע ובא ונתגייר?! רבי יהושע אומר מלחמת עמלק
הרב אילן שמילה בדברי לפרשת 'תרומה'
פרשת תרומה "ל" – הוי 30. "י" – הוי 10 בגי'. אמות הוי אורך המשכן. הוי רוחב המשכן. ועוד כתיב, ג' זרים היו, הארון, המזבח, השלחן. רש"י כ' דהזר על
הרב מאיר גור בדברי תורה לפרשת 'בשלח' ו-ט"ו בשבט
מגלות לגאולה ההשגחה העליונה פועלת בדרכים נסתרות. לא תמיד אנחנו מצליחים להבין או לגלות כיצד הובלנו בדרך פלאית אל עבר היעד שקבעה ההשגחה. לעיתים, במבט לאחור ורק בדיעבד עינינו יכולות
הרב יצחק גגולאשוילי בדברי תורה לפרשת 'בא'
פרשת בא עולם "ההזדמנויות" הפרשה היא "פרשת הגאולה", בו לאחר עשר מכות על העם המצרי, הקב"ה גואל את עם ישראל ממצרים, כאשר פרעה מלך מצרים הפעם מפציר בהם: "קומו צאו
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'בא'
פרשת בא המצווה לספר בליל חג-הפסח על הניסים והנפלאות שעשה עמנו הקב"ה ביציאת מצרים נלמדת מהפסוק בפרשתנו: "זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים". כאשר הרמב"ם מפרט ציווי זה הוא
הרב יוסף מוזגרשוילי בדברי תורה לפרשת 'בא'
פרשת בא כה אמר ה' כחצות הלילה אני יוצא בארץ מצרים" (יא-ד) משה רבנו אמר למצרים שהשם יתן להם מכה חזקה כחצות הלילה ולא בחצות משום שלא רצה שיאמרו איצטגניני
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'וארא'
פרשת וארא בסוף הפרשה הקודמת זעק משה רבנו אל ה' "למה הרעותה לעם הזה!". על כך באה התשובה בתחילת פרשתנו: "וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב בא-ל שדי, ושמי
הרב מאיר מושיאשוילי בדברי תורה לפרשת 'וארא'
פרשת וארא "וְגַם אֲנִי שָׁמַעְתִּי אֶת נַאֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר מִצְרַיִם מַעֲבִדִים אֹתָם, וָאֶזְכֹּר אֶת בְּרִיתִי". נראה לי בס"ד לבאר את הפסוק הזה בדרך רמז. הנה קבלה בידינו מרבותינו, שכאשר
