שמות
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'תצוה'
פרשת תצוה לאחר שהמן הוביל את מרדכי בתהלוכה ברחובות שושן והכריז לפניו "כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ", המגילה מספרת: "וַיָּשָׁב מָרְדֳּכַי אֶל שַׁעַר הַמֶּלֶךְ". הגמרא (מגילה טז,א) מפרשת:
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'תרומה'
פרשת תרומה בפרשתנו מתואר גילוי השכינה על ארון הברית: "וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם, וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ מֵעַל הַכַּפֹּרֶת, מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים, אֲשֶׁר עַל אֲרוֹן הָעֵדֻת". גם בפרשת נשא מופיע תיאור דומה: "וּבְבֹא
הרב יעקב בטוניאשוילי בדברי תורה לפרשת 'משפטים'
פרשת משפטים פרשת משפטים ברובה הגדול עוסקת בכל מה שקשור למצוות או כל דבר שקשור לעיניים של בין אדם לחברו, ועל כן אנו רואים כאן מערכת של משפטים ודינים מסועפת
חכם שלום טטרואשוילי בדברי תורה לפרשת 'שמות'
פרשת שמות כתוב בפרשה (ב-ג) "ויהי בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים ויאנחו בני ישראל מן העבדה ויזעקו ותעל שועתם אל האלוקים". וישמע אלוקים את נאקתם ויזכר אלקים את בריתו
הרב גבריאל מירלא בדברי תורה לפרשת 'וארא'
פרשת וארא "וישלח פרעה ויקרא למשה ולאהרון ויאמר אליהם חטאתי הפעם ה' הצדיק ואני ועמי הרשעים" (ט-כז) ובהמשך הפסוק כט' "ויאמר אליו משה כצאתי את העיר אפרוש את כפי אל
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'משפטים'
פרשת משפטים לחודש אדר יש ייחוד לעומת כל חודשי השנה – היותו חודש של שמחה. חז"ל קבעו (תענית כט,א): "משנכנס אדר מרבין בשמחה". לא מצאנו הוראה כזאת אפילו בחודשים שבהם
הרב רפאל טטרוא בדברי תורה לפרשת 'יתרו'
פרשת יתרו מתן תורה במדרש (דברים רבה ב, כב) אמרו, מהיכן זכו ישראל לפרשת קריאת שמע, ממתן תורה. הקדוש ברוך הוא אמר: שמע ישראל "אנכי ה' אלקיך" (דברים ה), וישראל
הרב מיכאל מירון בדברי תורה לפרשת 'בשלח'
פרשת בשלח ההבדל בין כבוד לחשיבות: על הפסוק הפותח את פרשתנו "ויהי בשלח פרעה את העם", ישנו מדרש שפותח בפנינו צוהר רחב לעולמה הפנימי של הנפש. חז"ל לימדונו כי כל
בהתמ' סימון יוסף ג'אנאשוילי דברי תורה לפרשת 'בא'
פרשת בא לפני שבני ישראל יצאו ממצרים הקב"ה ציווה עליהם שעל כל משפחה לקחת כבש לביתם ולהחזיק אותו אצלם מי' בניסן ועד י"ד ניסן ואז לשחוט אותו ולהקריב אותו לקרבן
הרב אילן שמילה בדברי תורה לפרשת 'משפטים'
פרשת משפטים ״ורצע אדוניו את אזנו במרצע ועבדו לעולם״ שואלת ע"כ הגמ', איזה אוזן מדובר, גמרינן "אוזן" "אזן" ממצורע, דמיירי באוזן ימנית או שמאלית דוקא, עונה הגמ׳ ימנית, דגמרינן ממצורע.
