ויקרא
שיחה של הרבי לפרשת 'אמור'
פרשת אמור כאשר עזרא הסופר עלה לארץ ישראל, בשובו מגלות בבל, נאמר (נחמיה ז,ו): "וַיַּעֲשׂוּ כָל הַקָּהָל הַשָּׁבִים מִן הַשְּׁבִי סֻכּוֹת, וַיֵּשְׁבוּ בַסֻּכּוֹת כִּי לֹא עָשׂוּ מִימֵי יֵשׁוּעַ בִּן-נוּן כֵּן
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'אחרי מות קדושים'
פרשת אחרי מות קדושים התורה קובעת כי פירות העץ בשלוש השנים הראשונות שלו אסורים באיסור עורלה. פירות השנה הרביעית הם קדושים, ונאכלים בקדושה בירושלים. רק בהגיע העץ לשנתו החמישית נעשים
חכם יוסף מודזגברישווילי בדברי תורה לפרשת 'אחרי מות קדושים'
פרשת אחרי מות קדושים אין דין 'בל תוסיף' בחומרות שאנו נוהגים "ושמרתם את משמרתי לבלתי עשות מחקות התועבות אשר נעשו לפניהם ולא תטמאו בהם אני ה' אלוקיכם" (יח-ל) בספר נתיבות
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'תזריע מצורע'
פרשת תזריע מצורע פרשת מצורע כונתה בדורות הראשונים 'זאת תהיה' (על-פי תחילת הפסוק: "זאת תהיה טהרת המצורע"), ואילו בדורות שלאחריהם החלו לכנותה 'מצורע'. אכן, מנהג ישראל תורה הוא, אך מה
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'שמיני'
פרשת שמיני על מות שני בני אהרן אומרת התורה שהדבר קרה "בקרבתם לפני ה' וימותו". בספרים מבואר, שחטאם היה שהתקרבו יתר על המידה אל אור הקדושה, עד שנשמתם פרחה מגופם.
הרב אליהו גולה בדברי תורה לפרשת 'צו'
פרשת צו קורבן תודה ישנו ביטוי "חיים רק פעם אחת" מטבע הדברים ובדרך כלל, ככל שאדם מתבגר ומזקין, קשה לו לשנות את הרגליו ואורח חייו. כואב ועצוב לשמוע אנשים מבוגרים,
התמ' סימון יוסף ג'אנאשוילי בדברי תורה לפרשת 'צו'
פרשת צו אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה על הפסוק 'אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה' נאמר בירושלמי (יומא פד-הו) תמיד אפילו בשבת, תמיד – אפילו בטומאה. כל
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'צו'
פרשת צו אחד הקרבנות המפורטים בפרשת צו הוא קרבן תודה, המובא כהודיה על נס. על אילו דברים מביאים קרבן תודה? מפרט רש"י: "על דבר הודאה על נס שנעשה לו, כגון
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'ויקרא'
פרשת ויקרא אחת המטרות של הקרבנות היא לכפר על האדם שעשה חטא. אלא שעל-פי המדרש (ילקוט שמעוני תהילים רמז תשב) רעיון הקרבן הוא חידוש שאינו מובן מאליו. וכך נאמר שם:
הרב מיכאל מירון בדברי תורה לפרשת 'שמיני'
פרשת שמיני כשרות המאכלים: "אל תשקצו את נפשותיכם בכל השרץ השורץ ולא תטמאו בהם ונטמתם בם" (ויקרא יא' מג'). בפרשתנו התורה מאריכה רבות בכל עניין כשרות המאכלים הבאים אל פינו.
