כי תצא
הרב מיכאל מירון בדברי תורה לפרשת 'כי תצא'
פרשת כי תצא מלחמת היצר: ר' יחזקאל אברמסקי זצ"ל כיהן פאר כדיין בלונדון. אמרו עליו שהיה הדיין הצעיר ביותר שהתמנה ואכן לא לחינם, גדלותו בתורה חריפותו וחכמתו היו לשם דבר
התמ' סימון ג'אנאשוילי בדברי תורה לפרשת 'כי תצא'
פרשת כי תצא פרשתנו פותחת בפסוק: "כי תצא למלחמה על אויביך ונתנו ה' אלהיך בידך ושבית שביו". הזוהר הקדוש, מגלה לנו שאין זו רק מלחמה של בשר ודם, אלא זוהי
הרב אליעזר מושיאשוילי בדברי תורה לפרשת 'כי תצא'
פרשת כי תצא פותחת הפרשה בפסוק "כי תצא למלחמה על אויבך ונתנו השם אלוקיך בידך ושבית שביו" (כא-יא) אומרים חז"ל שהמלחמה שעליו מדברת התורה היא מלחמת של האדם מול היצר
הרב אבישי בטאשוילי בדברי תורה לפרשת 'כי תצא'
פרשת כי תצא בשתי מצוות התורה מבטיחה תוחלת חיים ארוכה ואורך ימים ושנים, המפורסמת היא מצוות כיבוד אב ואם, כמו שנאמר בעשרת הדיברות "כַּבֵּ֥ד אֶת אָבִ֖יךָ וְאֶת אִמֶּ֑ךָ לְמַ֙עַן֙ יַאֲרִכ֣וּן
הרב פינחס מוזגרשוילי בדברי תורה לפרשת 'כי תצא'
פרשת כי תצא פרשתנו פותחת בפסוק "כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ, וּנְתָנוֹ ה' אלוקיך בְּיָדֶיךָ וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ". בתחילה מדובר בפסוק על אויבים לשון רבים "אֹיְבֶיךָ", אך בסוף הפסוק מדובר על
התמ' סימון יוסף ג'אנאשוילי בדברי תורה לפרשת 'כי תצא'
פרשת כי תצא בפרשתינו מופיע הציווי לשלם לפועל השכיר את שכרו בו ביום כמו שכתוב "ביומו תתן שכרו ולא תבוא עליו השמש". בדברי חז"ל מובא שעם ישראל מכונים פועליו של
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'כי תצא'
פרשת כי תצא התורה מזהירה: "לֹא יִהְיֶה כְלִי גֶבֶר עַל אִשָּׁה וְלֹא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה". שמירת השוני בביגוד בין גברים לנשים מבטאת גם את ההבדל המהותי שביניהם, ואת השליחות
הרב מאיר מושיאשוילי בדברי תורה לפרשת 'כי תצא'
פרשת כי תצא לֹא יִהְיֶה כְלִי גֶבֶר עַל אִשָּׁה וְלֹא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה כִּי תוֹעֲבַת ה' אֱלֹהֶיךָ כָּל עֹשֵׂה אֵלֶּה. הפרשה פותחת "כי תצא למלחמה על אויביך", ואף אני,
הרב דוד בוטראשוילי בדברי תורה לפרשת 'כי תצא'
פרשת כי תצא יום אחד פנה יהודי חסיד לבעל שם-טוב ושאל אותו ״ איך אני יודע שאני אכן מקיים ואהבת לרעך כמוך?״. הבעש״ט ענה לו, תגיד לי בבקשה ״את מי
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'כי תצא'
פרשת כי תצא בפרשתנו התורה מצווה: "לֹא תַחְסֹם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ". במצווה זו בוחר מחבר השולחן ערוך לחתום את ספרו – ב'דיני חסימה' של בעל-חיים ושל פועל, שגם עניינו מובא בפרשתנו:
