יתרו
הרב אברהם טטרואשוילי בדברי תורה לפרשת 'יתרו'
פרשת 'יתרו' מעמד הר סיני בפרשת השבוע מובא המעמד הנורא והנשגב ביותר שזכה עם ישראל מיום היותו ועד היום, "מעמד הר סיני". במעמד זה ניתנה התורה לעם ישראל, ובכך התייחד
הרב יעקב צביקה בדברי תורה לפרשת 'יתרו'
פרשת 'יתרו' התורה היא סם החיים או סם המוות ? והאם ניתן ליהנות ולהתפרנס מדברי תורה. וכיצד נסביר ונבין את אלו שלכאורה לומדים תורה ונוהגים ההיפך ממה שהתורה מבקשת ודורשת.
הרב יעקב צביקה בדברי תורה לפרשת 'יתרו'
פרשת 'יתרו' בסמוך לעשרת הדברות נאמר: "וכל העם רואים את הקולות…" האמנם אפשר לראות קולות?! ואם אפשרי הדבר, מה ראו? בעניין זה נחלקו רבותינו במדרש, וכיוצא בהם נחלקו הפרשנים, האם
הרב משיח מיכאלי בדברי תורה לפרשת 'יתרו'
פרשת 'יתרו' עשרת הדברות כתובים בתורה פעמיים, פעם ראשונה בפרשתנו פרשת יתרו ופעם השנייה בספר משנה תורה בפרשת ואתחנן. במיוחד צריך להבין את התוכן של שני הפעמים: מכיון שעשרת הדברות
ח' אהרון מור בדברי תורה לפרשת 'יתרו'
פרשת "יתרו' "ואתה תחזה מכל העם אנשי חייל,יראי אלוקים ,אנשי אמת ,שונאי בצע"[שמות יח-כא] אנו פוגשים ביתרו אשר מייעץ לחתנו משה את העצה הידועה למנות אנשים ולהאציל סמכויות לאנשים אחרים
הרב אלירן מושיאשוילי בדברי תורה לפרשת 'יתרו'
פרשת 'יתרו' 'וירד ה' על הר סיני אל ראש ההר' בפרשת השבוע מתארת לנו התורה את המעמד הגדול של מתן תורה על הר סיני וכך מתואר בפסוק: 'ויהי קולות וברקים
הרב רפאל טטרוא בדברי תורה לפרשת 'יתרו'
פרשת יתרו- פלפול והלכה זכור את יום השבת לקדשו" (שמות כ, ח) בגמרא בשבועות (דף כ:) תניא זכור ושמור בדיבור אחד נאמרו, מה שאין הפה יכול לדבר ומה שאין האוזן
הרב שמעון בן יצחק בדברי תורה לפרשת 'יתרו'
פרשת 'יתרו' אחיי ורעיי, לאחר הנסים והנפלאות שחווה עם ישראל במו עיניו, הכוללים את עשרת המכות, קריעת ים-סוף ועוד רבות, מגיע העם הנבחר למעמד הכי גדול בעוצמתו הנוראה והפלאית בכל
הרב ברוך ציקואשוילי בדברי תורה לפרשת 'יתרו'
פרשת "יתרו" דרושה מנהיגות מאחדת לפני 3322 שנה התרחש מאורע היסטורי, חד-פעמי, שאיחד סביבו עם שלם, ושנצרב בתודעה של עם זה לנצח נצחים. הלא הוא האירוע הנשגב של "מתן
הרב אליהו מירילאשוילי בדברי תורה לפרשת 'יתרו'
פרשת יתרו 'זכור את יום השבת לקדשו' בפרשת השבוע אנו קוראים את עשרת הדיברות ונתינת התורה על הר סיני: הדיבור הרביעי מעשרת הדיברות הינו הציווי 'זכור את יום השבת'. דהיינו
