התמ' סימון יוסף ג'אנשוילי
התמ' סימון יוסף ג'אנאשוילי בדברי תורה לפרשת 'תצוה' ופורים
פרשת תצוה בפרק הראשון של המגילה מסופר על מלכות אחשוורוש ועל כל הסעודות שעשה כשנתישבה מלכותו. בחלקו השני של הפרק מסופר על הריגת ושתי. בפרק השני מסופר באריכות על החיפושים
התמ' סימון יוסף ג'אנאשויל בדברי תורה לפרשת 'בא'
פרשת בא בפרשת השבוע מסופר על הציווי המיוחד שבני ישראל נצטוו לפני יציאתם ממצרים "ויקחו להם איש שה לבית אבות שה לבית" על כל משפחה לקחת כבש לביתה בעשירי לחודש
התמ' סימון יוסף ג'אנאשוילי בדברי תורה לפרשת 'מקץ וחנוכה'
מקץ וחנוכה הרמב"ם בסוף הלכות חנוכה פרק ד הלכה י"ד פוסק: היה לפני האדם נר ביתו (נר של שבת) ונר חנוכה – נר ביתו קודם משום שלום ביתו. ומסיים הרמב"ם
התמ' סימון יוסף ג'אנאשוילי בדברי תורה לפרשת 'תולדות'
פרשת תולדות בפרשתינו מסופר על לידתם של יעקב אבינו ועשו הרשע, על הפסוק: "ויתרוצצו הבנים בקרבה" מפרש רש"י לשון ריצה, כשהייתה עוברת על פתחי תורה של שם ועבר יעקב היה
התמ' סימון יוסף ג'אנאשוילי בדברי תורה לחול המועד סוכות
חול המועד סוכות חג הסוכות כולל בתוכו מספר מצוות מיוחדות: מצוות ישיבה בסוכה, נטילת ד' מינים ועוד, ובכל זאת אנו רואים שהחג נקרא בשם סוכות על שם מצוות הסוכה ולא
התמ' סימון יוסף ג'אנאשוילי בדברי תורה לפרשת 'וילך'
פרשת וילך בפרשתינו מובא על הציווי של משה רבינו אל הלווים נושאי ברית ה' "לקח את ספר התורה הזה ושמתם אותו מצד ארון ברית ה' אלוקיכם". בגמרא במסכת (בבא בתרא
התמ' סימון יוסף ג'אנאשוילי בדברי תורה לפרשת 'כי תצא'
פרשת כי תצא בפרשתינו מופיע הציווי לשלם לפועל השכיר את שכרו בו ביום כמו שכתוב "ביומו תתן שכרו ולא תבוא עליו השמש". בדברי חז"ל מובא שעם ישראל מכונים פועליו של
התמ' סימון יוסף ג'אנאשוילי בדברי תורה לפרשת 'עקב'
פרשת עקב בפרשתינו מובא שמשה רבינו מספר לבני ישראל על ימי מסעם במדבר, בין היתר הוא מזכיר להם גם על המן שאכלו במשך כל הארבעים שנה. אכילת המן מוזכרת בפרשתינו
התמ' סימון יוסף ג'אנאשוילי בדברי תורה לפרשת 'פנחס'
פרשת פנחס בפרשתינו מסופר שכאשר בני ישראל היו ממש קרובים להיכנס לארץ ישראל הגיעו בנותיו של צלפחד לפני משה רבינו והנשיאים וביקשו מהם שגם להן מגיע חלק ונחלה בארץ ישראל,
התמ' סימון יוסף ג'נאשוילי בדברי תורה לפרשת 'שלח'
פרשת שלח בפרשתינו מסופר שמשה רבינו שולח שנים עשר אנשים אחד מכל שבט בכדי שיבדקו את ארץ ישראל האם העם היושב עליה "החזק הוא הרפה המעט הוא אם רב" והאם
