התמ' סימון יוסף ג'אנשוילי
התמ' סימון יוסף ג'אנאשוילי בדברי תורה לפרשת 'נשא'
פרשת נשא בפרשת נשא מתבאר דין הסוטה: כשאיש מקנא לאשתו ומזהירה 'אל תסתרי עם איש פלוני' והיא איננה שומעת בקולו גם אם לא חטאה עם איש פלוני הרי רק משום
התמ' סימון יוסף ג'אנאשוילי בדברי תורה לפרשת 'שלח'
פרשת שלח כתוב בפרשה: 'ויקרא משה להושע בן נון יהושוע' נאמר בגמרא (סוטה לד:) שמשה רבינו התפלל ואמר "יה יושיעך מעצת מרגלים". על כך אומר הרבי מליובאוויטש שצריך להבין מאחר
התמ' סימון יוסף ג'אנאשוילי בדברי תורה לפרשת 'קדושים'
פרשת קדושים שלושת הציווים הראשונים בתחילת פרשתינו הם: א- "קדושים תהיו". ב- "איש אמו ואביו תיראו". ג- "ואת שבתותי תשמרו". ומכיון שבתורה הכל בא בדייקנות היכרח איפוא לומר שבעצם זה
התמ' סימון יוסף ג'אנאשוילי בדברי תורה לפרשת 'שמיני'
פרשת שמיני הסדר של פרשת שמיני הוא שבהתחלה מדובר על יום השמיני למילואים ולאחר מכן על מיתת שני בני אהרון נדב ואביהוא ועל כניסתם לאוהל מועד. ובסוף הפרשה על איסור
התמ' סימון יוסף ג'אנאשוילי בדברי תורה לפרשת 'כי תשא'
פרשת כי תשא לאחר מתן תורה בו קיבלו בני ישראל את התורה מאת הקב"ה הם נעשו לממלכת כהנים וגוי קדוש והתעלו למדרגה מאוד נעלית, ואז שואל משה רבינו: 'ריבונו של
התמ' סימון יוסף ג'אנאשוילי בדברי תורה לפרשת 'ויחי'
פרשת ויחי בפרשתינו כתוב שיעקב בירך את בנו אשר "מאשר שמנה לחמו" ונאמר על כך במדרש – שהוא מעמיד בגדי שמונה, ועל הפסוק "יהי רצוי אחיו" מפרש רש"י שיהיו בנותיו
התמ' סימון יוסף ג'אנאשוילי בדברי תורה לפרשת 'וישלח'
פרשת וישלח אחד מהיסודות העיקריים בשיטת הבעש"ט היא אהבת ישראל. הבעש"ט אומר: לפעמים יורדת נשמה למטה בעולם הזה כדי להיות פה במשך שבעים או שמונים שנה בכדי לעשות פעם אחת
התמ' סימון יוסף ג'אנאשוילי בדברי תורה לפרשת 'חיי שרה'
פרשת חיי שרה בפרשת השבוע נאמר: "ותמת שרה בקרית ארבע היא חברון בארץ כנען" ומסביר הזוהר ש'שרה' רומז לגוף ו'אברהם' לנשמה, וזה 'ותמת שרה' כשהגוף מת 'בקרית ארבע' המורכב מארבע
התמ' סימון יוסף ג'נאשוילי בדברי תורה לחג הסוכות
סוכות לחג הסוכות יש כמה וכמה מצוות מיוחדות ועם זאת החג נקרא על שם 'סוכות' ולא על שם המצוות האחרות (ד' מינים וכו') מסביר הרבי מליובאוויטש: אחד הסיבות לדבר הוא,
התמ' סימון יוסף ג'אנאשוילי בדברי תורה לפרשת 'כי תצא'
פרשת 'כי תצא' השבוע חל ח"י אלול יום בו שני המאורות הגדולים הבעש"ט ואדמו"ר הזקן (רבי שניאור זלמן מליאדי) נולדו. באחד מהכתבים של אדמו"ר הזקן נמצאה רשימה אודות הולדת הבעש"ט
