התמ' סימון יוסף ג'אנשוילי
התמ' סימון יוסף ג'אנאשוילי בדברי תורה לפרשת 'כי תצא'
פרשת 'כי תצא' השבוע חל ח"י אלול יום בו שני המאורות הגדולים הבעש"ט ואדמו"ר הזקן (רבי שניאור זלמן מליאדי) נולדו. באחד מהכתבים של אדמו"ר הזקן נמצאה רשימה אודות הולדת הבעש"ט
התמ' סימון יוסף ג'אנאשוילי בדברי תורה לפרשת 'דברים'
פרשת דברים ישנו פתגם של הרב הקדוש רבי לוי יצחק מברדיטשוב נ"ע שבשבת חזון מראים את בית המקדש השלישי (חזון מלשון ראייה) אלא שזה ראייה למרחוק. לאור האמור יובן הקשר
התמ' סימון יוסף ג'אנאשוילי בדברי תורה לפרשת 'קרח'
פרשת קרח מחלוקת קורח ועדתו על משה רבינו היתה לאחר חטא המרגלים. ושואל על כך הרבי מליובאוויטש: צריך להבין מדוע קורח המתין זמן רב כל כך מיציאת מצרים עד שטען
התמ' סימון יוסף ג'אנאשוילי בדברי תורה לחג 'השבועות'
חג השבועות נאמר במדרש (שיר השירים רבה) שבני ישראל ישנו כל הלילה שלפני מתן תורה לפי ששינה של עצרת (שבועות) עריבה והלילה קצרה ואפילו זבוב עוקצני לא עקץ אותם, וכשבא
התמ' סימון יוסף ג'נאשוילי בדברי תורה לפרשת 'אחרי מות קדושים'
פרשת אחרי מות קדושים בפרשת קדושים מדובר על איסור ערלה ( איסור אכילת פירות מעץ בשלוש השנים הראשונות). אומרת המשנה (ערלה פא-מו) 'נטיעה של ערלה שנתערבו בנטיעות הרי זה לא
התמ' סימון יוסף ג'אנאשוילי בדברי תורה לפרשת 'ויקהל פקודי'
פרשת ויקהל פקודי נדבות למשכן בפרשתינו מספרת התורה כיצד הביאו כל ישראל, אנשים נשים וטף נדבות למשכן. בנדבת מחצית השקל היו הגבלות: בסכום הנדבה – היה צריך להביא מחצית השקל
התמ' סימון יוסף ג'אנאשולי בדברי תורה לפרשת 'בשלח'
פרשת בשלח כשבני ישראל יצאו ממצרים להר סיני על מנת לקבל את התורה אירעו להם בדרכם שתי מלחמות, המלחמה עם פרעה והמלחמה עם עמלק. בפרשת השבוע פרשת בשלח מספרת התורה
התמ' סימון יוסף ג'אנאשוילי בדברי תורה לפרשת 'ויגש'
פרשת ויגש כתוב בפרשה "וְאֶת יְהוּדָה שָׁלַח לְפָנָיו אֶל יוֹסֵף לְהוֹרֹת לְפָנָיו גּשְׁנָה" אומר על כך רש"י בשם המדרש 'לתקן לו בית תלמוד שמשם תצא הוראה', מכאן אנחנו רואים שכאשר
התמ' סימון יוסף ג'אנאשוילי בדברי תורה לפרשת 'בראשית'
פרשת בראשית פרשת בראשית שקוראים בסוף חודש תשרי שהוא תחילת השנה יש בה הוראות לכל השנה. אחד העניינים המסופרים בפרשה זו הוא על הציווי הראשון של הקב"ה לאדם הראשון שלא
התמ' סימון יוסף ג'אנאשוילי בדברי תורה לפרשת 'כי תבוא'
פרשת כי תבוא בעניין 'הכל לטובה' ישנם שני ביטויים שונים בדברי חז"ל והם: א- כל דעביד רחמנא לטב עביד. ב- גם זו לטובה. ההבדל בין שני הביטויים הוא: 'כל דעביד
