שיחה של הרבי מלובביץ
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'במדבר'
פרשת במדבר המדרש מספר שבשעה שביקש הקב"ה לתת את התורה, נתקבצו כל ההרים וכל אחד ואחד מהם טען שהוא הראוי לכך. אמר להם הקב"ה: "לָמָּה תְּרַצְּדוּן הָרִים גַּבְנֻנִּים". וכדברי המדרש:
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'בהר בחוקותי'
פרשת בהר בחוקותי בפרשתנו התורה מצווה לשמור את שנת השמיטה: "וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַה'". הזוהר משווה בין מנוחת הקרקע בשנת השמיטה, אחרי שש שנות העבודה, לשחרור עבד עברי בשנה השביעית.
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'אמור'
פרשת אמור התורה מצווה: "וְשׁוֹר אוֹ שֶׂה, אֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ לֹא תִשְׁחֲטוּ בְּיוֹם אֶחָד". רש"י מפרש: "נוהֵג בנקבה, שאסור לשחוט האם והבן או הבת, ואינו נוהג בזכרים, ומותר לשחוט האב
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'אחרי מות קדושים'
פרשת אחרי מות קדושים פרשת אחרי מות מתוארת עבודת הכוהן הגדול בבית המקדש ביום הכיפורים. הרמב"ם מציג את הדרך שבה השביעו חכמי ישראל בימי הבית השני את הכוהן הגדול קודם
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'תזריע מצורע'
פרשת תזריע מצורע המצורע נכלל בין הארבעה ה"חשובים כמת", המנויים בגמרא במסכת נדרים (לצד מי שאין לו בנים, סומא ועני). מדוע המצורע, שסובל מתופעה בת-חלוף, נחשב כמת, ונמנֶה בשורה אחת
שיחה של הרבי לשבת חול המועד פסח
חול המועד פסח ציאת מצרים הפכה את בני ישראל לעם, כדברי התורה: "וַיְהִי שָׁם לְגוֹי". מכאן שתכניו של חג הפסח מהותיים בחיי היהודי במשך השנה כולה. שלושת המאכלים העיקריים של
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'שמיני'
פרשת שמיני פרשתנו נפתחת בתיאור חנוכת המשכן ביום השמיני למילואים. במדרש נאמר שכאשר משה רבנו ניסה להקים את המשכן – לא היה בכוחו לעשות זאת. אמר לו הקב"ה: "עסוק בידך
שיחה של הרבי לפרשת 'צו'
פרשת צו בסוף פרשתנו מסופר על שבעת ימי המילואים, שבהם הכינו את המשכן לעבודת-הקודש. מדי יום ביומו הקים משה רבנו את המשכן והקריב את הקרבנות. ובכל-זאת אמרו חז"ל, ש"כל שבעת
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'ויקרא'
פרשת ויקרא המילה 'ויקרא', הפותחת את הפרשה, מתארת את פניית הקב"ה אל משה רבנו בעניין עבודת הקרבנות. אך מאחר שהיא נבחרה לשמו של ספר מרכזי בתורה, בהכרח שהיא צופנת בתוכה
שיחה של הרבי לפרשת 'ויקהל פקודי'
פרשת 'ויקהל פקודי על המילים הפותחות את פרשת פקודי, "אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן", אומר רש"י: "בפרשה זו נמנו כל משקלי נדבת המשכן, לכסף ולזהב ולנחושת, ונמנו כל כליו". לפנינו אפוא דין
