צו
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'צו'
פרשת צו השבת שלפני פסח נקראת 'שבת הגדול', ואדמו"ר הזקן כותב שנוהגים לקרוא בה קטעים מההגדה של פסח, "לפי שבשבת הגדול הייתה התחלת הגאולה והניסים". הדבר קשור לקרבן תודה, שדיניו
הרב אליהו גולה בדברי תורה לפרשת 'צו'
פרשת צו קורבן תודה ישנו ביטוי "חיים רק פעם אחת" מטבע הדברים ובדרך כלל, ככל שאדם מתבגר ומזקין, קשה לו לשנות את הרגליו ואורח חייו. כואב ועצוב לשמוע אנשים מבוגרים,
התמ' סימון יוסף ג'אנאשוילי בדברי תורה לפרשת 'צו'
פרשת צו אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה על הפסוק 'אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה' נאמר בירושלמי (יומא פד-הו) תמיד אפילו בשבת, תמיד – אפילו בטומאה. כל
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'צו'
פרשת צו אחד הקרבנות המפורטים בפרשת צו הוא קרבן תודה, המובא כהודיה על נס. על אילו דברים מביאים קרבן תודה? מפרט רש"י: "על דבר הודאה על נס שנעשה לו, כגון
הרב מיכאל מירון בדברי תורה לפרשת 'צו'
פרשת צו העוצמה של כח המחשבה: "ואם האכל יאכל מבשר זבח שלמיו ביום השלישי לא ירצה, המקריב אותו לא יחשב לו פיגול יהיה…" (ויקרא יז' יח'). ופירש רש"י במקום –
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'צו'
פרשת צו בפרשתנו התורה מתארת את ימי המילואים, ימי הכשרת המשכן לעבודתו, ואומרת: "וַיַּקְרֵב אֶת הָאַיִל הַשֵּׁנִי, אֵיל הַמִּלֻּאִים" (ח,כב). מדוע נקרא איל המילואים? מפרש רש"י: "שמילואים לשון שלמים, שממלאים
ח' שלום טטרואשוילי בדברי תורה לפרשת 'צו'
פרשת צו מנהיגות אמתית כתוב בפרשה "נשיא כי יחטא והביא את קורבנו" (גמרא הוריות י:) הגמרא אומרת נשיא מלשון עושר, פירוש הדבר, אשרי הדור שהנשיא שלו מביא קורבן על שגגתו,
הרב יוסף מודזגברישוולי בדברי תורה לפרשת 'צו'
פרשת צו 'צו את אהרן לאמר' (ו-ב) אין צו אלא לשון זירוז מיד ולדורות, אמר רשב"י ביותר צריך הכתוב לזרז במקום שיש חסרון כיס. במסכת עבודה זרה (יח.) מסופר כשחלה
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'צו'
פרשת צו בזוהר בפרשתנו נאמר: "מי שעוסק בתורה אינו צריך לא לקרבנות ולא לעולות, שהרי התורה עדיפה מהכול". הרמ"ק (רבי משה קורדובירו) הקשה על כך: וכי לומד תורה פטור מקרבנות,
הרב מאיר מושיאשוילי בדברי תורה לפרשת 'צו'
פרשת צו לפרשת צו – שבת הגדול אנו קוראים בהגדה של פסח: "ואפילו כולנו חכמים, כולנו נבונים, כולנו יודעים את התורה, מצוה עלינו לספר ביציאת מצרים. וכל המרבה לספר ביציאת
