ויקרא
הרב יוסף יצחק מירילאשוילי בדברי תורה לפרשת 'שמיני
פרשת "שמיני" בפרשת השבוע אנו קוראים על יום השמיני למילואים, יום שהוקם בו המשכן, שהיה בר"ח ניסן. איך שאהרן וזקני ישראל הקריבו קורבנות על גבי המזבח, כדי לכפר על עוון
הרב יוסף יצחק מירילאשוילי בדברי תורה לפרשת 'בחוקותי'
פרשת "בחוקותי" פרשת השבוע מתחילה במילים "אם בחוקותי תלכו ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם ונתתי גשמכם בעתם וגו'" הגמרא במסכת עבודה זרה[ה.] אומרת "תנו רבנן" אם בחוקותי תלכו" אין אם
הרב יעקב בוטראשוילי בדברי תורה לפרשת 'תזריע'
פרשת "תזריע" לבאר את סמיכות הפרשה "להבדיל בין הטמא ובין הטהור" וגו'. "אשה כי תזריע וילדה זכר" ובהמשך אומר: "וביום השמיני ימול בשר ערלתו" אמר "וביום" עם וו' המקשר
הרב יעקב בוטראשוילי בדברי תורה לפרשת 'בחוקותי'
פרשת "בחוקותי" "אם בחקותי תלכו ואת מצותי תשמרו ועשיתם אותם". וכותב רש"י: יכול זה קיום המצות, כשהוא אומר "ואת מצותי תשמרו" הרי קיום המצוות אמור, הא מה אני מקיים את
הרב יעקב בוטראשוילי בדברי תורה לפרשת 'אמור'
פרשת "אמור" במדרש רבה עה"פ "אמור אל הכהנים בני אהרן …יראת ה' טהורה עומדת לעד" א"ר לוי מיראה שנתיירא אהרן מלפני הקב"ה זכה ונתנה לו הפרשה הזו שאינה זזה ממנו
הרב יעקב בוטראשוילי בדברי תורה לפרשת 'קדושים'
פרשת "קודשים" "דבר אל כל עדת בני ישראל.. קדושים תהיו.. איש ואביו תיראו ואת שבתתי תשמרו".. פי' רש"י "מלמד שנאמרה פרשה זו בהקהל מפני שרוב גופי תורה תלוין בה". והקשה
הרב יעקב בוטראשוילי בדברי תורה לפרשת 'אחרי מות'
"אחרי מות שני בני אהרן בקרבתם לפני ה' וימותו" ואיתא במדרש.. אמר רבי חייא בר אבא באחד בניסן מתו בניו של אהרן, ולמה מזכיר מיתתן ביום הכיפורים, אלא ללמד כשם
הרב יעקב בוטראשוילי בדברי תורה לפרשת 'מצורע'
פרשת 'מצורע' "זאת תהיה תורת המצורע ביום טהורתו והובא אל הכהן" מובא בתלמוד [ערכין טו.] "אמר ר"ל מאי דכתיב "זאת תהיה תורת המצורע" זאת תהיה תורתו של מוציא שם רע".תיבת
הרב יעקב בוטראשוילי בדברי תורה לפרשת 'תזריע'
פרשת 'תזריע' "אשה כי תזריע וילדה זכר" וברש"י אמר רבי שמלאי כשם שיצירתו של אדם אחר כל בהמה חיה ועוף במעשה בראשית, כך תורתו נתפרשה אחר תורת בהמה חיה ועוף",
הרב יעקב בוטראשוילי בדברי תורה לפרשת 'שמיני'
פרשת "שמיני" "ויהי ביום השמיני קרא משה לאהרן ולבניו ולזקני ישראל" נראה לבאר ע"פ דאיתא במגילה [י:] כל מקום שנא' "ויהי" אינו אלא לשון צער, ומה צער היה כאן, ועוד
