ויקרא
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'ויקרא'
פרשת ויקרא סדר היום במשכן ובמקדש החל והסתיים בהקרבת קרבן התמיד. זמן שחיטתו הוא (רמב"ם תחילת הלכות תמידין ומוספין): "קודם שתעלה החמה, משייאור פני כל המזרח". זמן שחיטת תמיד של
הרב מיכאל מירון בדברי תורה לפרשת 'בהר בחוקותי'
פרשת בהר בחוקותי עמל התורה: פרשת בחוקותי פותחת בפס' הבא: "אם בחוקותי תלכו ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם". מפרש רש"י במקום ההליכה המדוברת כאן בחוקות ה' אין הכוונה לקיום המצוות
הרב דוד בוטראשוילי בדברי תורה לפרשת 'אחרי מות קדושים'
פרשת אחרי מות קדושים ״לֹֽא־תִקֹּ֤ם וְלֹֽא־תִטֹּר֙ אֶת־בְּנֵ֣י עַמֶּ֔ךָ וְאָֽהַבְתָּ֥ לְרֵעֲךָ֖ כָּמ֑וֹךָ אֲנִ֖י יְהֹ-וה״ המימוש של הפסוק הוא כל כך קשה, עד כי נאמר שבכדי שהבורא יוכל לברוא את האדם, הוא
ר' גבריאל יצחק בדברי תורה פרשת 'בהר בחוקותי'
פרשת בהר בחוקותי נאמר בפרשה: "וְאִם בְּחֻקֹּתַי תִּמְאָסוּ, וְאִם אֶת מִשְׁפָּטַי תִּגְעַל נַפְשְׁכֶם, לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת אֶת כָּל מִצְוֹתַי, לְהַפְרְכֶם אֶת בְּרִיתִי" (ויקרא כו, טו). ומבואר ברש"י, שהמהלך בפסוק הוא, שיש
הרב מאיר מושיאשוילי בדברי תורה לפרשת 'תזריע מצורע'
פרשת תזריע מצורע "וְכִבֶּס הַמִּטַּהֵר אֶת בְּגָדָיו וְגִלַּח אֶת כָּל שְׂעָרוֹ וְרָחַץ בַּמַּיִם וְטָהֵר…" (ויקרא יד, ח). כתב רבנו יוסף חיים זצוק"ל בספרו "בן איש חי דרשות": הפסוק מלמד שטהרת
הרב אבישי בטשוילי בדברי תורה לפרשת 'אמור'
פרשת אמור בפרשת השבוע מובא סיפורו של המגדף את ה' בעקבות מריבה שהייתה בין שני אנשים מבני ישראל, כמו שנאמר "וַיֵּצֵא בֶּן אִשָּׁה יִשְׂרְאֵלִית, וְהוּא בֶּן-אִישׁ מִצְרִי, בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל;
הרב יצחק אדרת בדברי תורה לפרשת 'אמור'
פרשת אמור קדושת מידת השלום: על אלכסנדר מוקדון מסופר בתלמוד במסכת תמיד דף ל"ב. שביקש להגיע למדינת אפריקה, הוא נועץ בזקני הנגב שאמרו לו שאינו יכול לילך לשם היות והרי
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'בהר בחוקותי'
פרשת בהר בחוקותי התורה מבטיחה: "ורדפו מכם חמישה מאה, ומאה מכם רבבה ירדופו, ונפלו אויביכם לפניכם לחרב". יש להבין, מדוע הפסוק פותח בחמישה שירדפו, ולא באחד? כמו-כן לא מובן לשם
התמ' סימון יוסף ג'אנאשוילי בדברי תורה לפרשת 'אחרי מות קדושים'
פרשת אחרי מות קדושים שלושת הציווים הראשונים בתחילת פרשתינו הם א – קדושים תהיו, ב – איש אמו ואביו תיראו, ג – ואת שבתותי תשמרו, התורה מדויקת בתכלית זה לא
הרב מיכאל מירון בדברי תורה לפרשת 'תזריע מצורע'
פרשת תזריע מצורע הבידוד כמסר לחיים תקינים ובלתי תלויים: בתקופת הקורונה (שלצערנו טרם הגיע הזמן לומר כי היא מאחורינו), כולם הכירו את המונח בידוד כמונע את התפשטות הנגיף, שהספיק כבר
