הרב גבריאל יצחקי
הרב גבריאל מנחם יצחקי בדברי תורה לפרשת 'תצווה'
פרשת תצווה "וְעָשִׂיתָ בִגְדֵי קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת" (שמות כח, ב) – ופי' אבן עזרא: שיתפארו בהם. כי אין אחד מישראל שילבש כאלה. [וע' ברמב"ן שם בהרחבה]. כלומר, שבגדי
ר' גבריאל יצחקי בדברי תורה לפרשת 'ויגש'
פרשת ויגש וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו וכו' וכו'. מַהֲרוּ וַעֲלוּ אֶל אָבִי. וַאֲמַרְתֶּם אֵלָיו, כֹּה אָמַר בִּנְךָ יוֹסֵף וכו', רְדָה אֵלַי אַל תַּעֲמֹד. וְכִלְכַּלְתִּי אֹתְךָ וכו'. פֶּן תִּוָּרֵשׁ אַתָּה וּבֵיתְךָ
ר' גבריאל מנחם יצחק בדברי תורה לפרשת 'תולדות'
פרשת תולדות החתם סופר בתורת משה כתב: אנכי עשו בכורך – יש לומר לפי מה שכתבו בספרים, שיש בלבוש צדיקים קדושה ללובש אותם, אם כן גם בהיפך כן, ועל ידי
ר' גבריאל יצחקי מוזגרשוילי בדברי תורה לפרשת 'נח'
פרשת נח "ותשחת הארץ לפני האלהים, ותמלא הארץ חמס: וירא אלהים את הארץ והנה נשחתה, כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ: ויאמר אלהים לנח, קץ כל בשר בא
הרב גבריאל מנחם יצחקי בדברי תורה לפרשת 'ניצבים'
פרשת ניצבים "למען ספות הרוה את הצמאה" בסנהדרין עו: דרשוה על המחזיר אבידה לגוי, שעל זה הפסוק ממשיך לא יאבה ה' סלוח לו. ורש"י שם פירש, שזה מגלה כי אינו
הרב גבריאל יצחקי בדברי תורה לפרשת 'בהעלותך'
פרשת בהעלותך בעלותנו בפרשת בהעלותך [על דרך הגמ' בקידושין סט. שכלפי א"י נקרא עליה, וכ"ש על התורה, וכאן לשון נופל על לשון, וראה בב"ק קיט: קצרא שמיה כו', ובחולין סב:
הרב גבריאל יצחקי בדברי תורה לפרשת 'שמות'
פרשת שמות חזינן בפרשה על חשיבות העיסוק בעיקר, ולא בטפל, שעל הפסוק "ויהי בדרך במלון ויפגשהו ה' ויבקש המיתו" (שמות ד, כד) הביא רש"י על אתר מהגמ' בנדרים (לא:), שח"ו
הרב גבריאל יצחק בדברי תורה לפרשת 'נח'
פרשת נח פרשת נח. בפרשה (בראשית ט, כג) נקרא: "וַיִּקַּח שֵׁם וָיֶפֶת אֶת הַשִּׂמְלָה, וַיָּשִׂימוּ עַל שְׁכֶם שְׁנֵיהֶם, וַיֵּלְכוּ אֲחֹרַנִּית, וַיְכַסּוּ אֵת עֶרְוַת אֲבִיהֶם, וּפְנֵיהֶם אֲחֹרַנִּית, וְעֶרְוַת אֲבִיהֶם לֹא רָאוּ".
הרב גבריאל יצחקי בדברי תורה לפרשת 'ניצבים'
פרשת ניצבים פרשת ניצבים. בפרשה (דברים כט, כז) נאמר: "ויתשם ה' מעל אדמתם, באף ובחמה ובקצף גדול, וישליכם אל ארץ אחרת כיום הזה". ובמשנה בסנהדרין (קי:) תנן, עשרת השבטים אינן
הרב גבריאל יצחק בדברי תורה לפרשת 'ואתחנן'
פרשת ואתחנן בפרשה – במדבר (יא, י): "וישמע משה את העם בוכה למשפחותיו, איש לפתח אהלו, ויחר אף ה' מאד, ובעיני משה רע". נעמוד על מעט נקודות, שאפשר ללמוד מהפסוק.
