התמ' סימון יוסף ג'אנשוילי
התמ' סימון יוסף ג'אנאשוילי בדברי תורה לפרשת 'כי תשא'
פרשת כי תשא לאחר מתן תורה בו קיבלו בני ישראל את התורה מאת הקב"ה הם נעשו לממלכת כהנים וגוי קדוש והתעלו למדרגה מאוד נעלית, ואז שואל משה רבינו: 'ריבונו של
התמ' סימון יוסף ג'אנאשוילי בדברי תורה לפרשת 'ויחי'
פרשת ויחי בפרשתינו כתוב שיעקב בירך את בנו אשר "מאשר שמנה לחמו" ונאמר על כך במדרש – שהוא מעמיד בגדי שמונה, ועל הפסוק "יהי רצוי אחיו" מפרש רש"י שיהיו בנותיו
התמ' סימון יוסף ג'אנאשוילי בדברי תורה לפרשת 'וישלח'
פרשת וישלח אחד מהיסודות העיקריים בשיטת הבעש"ט היא אהבת ישראל. הבעש"ט אומר: לפעמים יורדת נשמה למטה בעולם הזה כדי להיות פה במשך שבעים או שמונים שנה בכדי לעשות פעם אחת
התמ' סימון יוסף ג'אנאשוילי בדברי תורה לפרשת 'חיי שרה'
פרשת חיי שרה בפרשת השבוע נאמר: "ותמת שרה בקרית ארבע היא חברון בארץ כנען" ומסביר הזוהר ש'שרה' רומז לגוף ו'אברהם' לנשמה, וזה 'ותמת שרה' כשהגוף מת 'בקרית ארבע' המורכב מארבע
התמ' סימון יוסף ג'נאשוילי בדברי תורה לחג הסוכות
סוכות לחג הסוכות יש כמה וכמה מצוות מיוחדות ועם זאת החג נקרא על שם 'סוכות' ולא על שם המצוות האחרות (ד' מינים וכו') מסביר הרבי מליובאוויטש: אחד הסיבות לדבר הוא,
התמ' סימון יוסף ג'אנאשוילי בדברי תורה לפרשת 'כי תצא'
פרשת 'כי תצא' השבוע חל ח"י אלול יום בו שני המאורות הגדולים הבעש"ט ואדמו"ר הזקן (רבי שניאור זלמן מליאדי) נולדו. באחד מהכתבים של אדמו"ר הזקן נמצאה רשימה אודות הולדת הבעש"ט
התמ' סימון יוסף ג'אנאשוילי בדברי תורה לפרשת 'דברים'
פרשת דברים ישנו פתגם של הרב הקדוש רבי לוי יצחק מברדיטשוב נ"ע שבשבת חזון מראים את בית המקדש השלישי (חזון מלשון ראייה) אלא שזה ראייה למרחוק. לאור האמור יובן הקשר
התמ' סימון יוסף ג'אנאשוילי בדברי תורה לפרשת 'קרח'
פרשת קרח מחלוקת קורח ועדתו על משה רבינו היתה לאחר חטא המרגלים. ושואל על כך הרבי מליובאוויטש: צריך להבין מדוע קורח המתין זמן רב כל כך מיציאת מצרים עד שטען
התמ' סימון יוסף ג'אנאשוילי בדברי תורה לחג 'השבועות'
חג השבועות נאמר במדרש (שיר השירים רבה) שבני ישראל ישנו כל הלילה שלפני מתן תורה לפי ששינה של עצרת (שבועות) עריבה והלילה קצרה ואפילו זבוב עוקצני לא עקץ אותם, וכשבא
התמ' סימון יוסף ג'נאשוילי בדברי תורה לפרשת 'אחרי מות קדושים'
פרשת אחרי מות קדושים בפרשת קדושים מדובר על איסור ערלה ( איסור אכילת פירות מעץ בשלוש השנים הראשונות). אומרת המשנה (ערלה פא-מו) 'נטיעה של ערלה שנתערבו בנטיעות הרי זה לא
